Page 239 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 239 - 15-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪239‬‬

‫בקבוצות השונות של נחשים‪ ,‬אבל לא בלטאות‪ .‬הרי אף על פי‬ ‫לא מצא שום עדות לאכילת נחשים [‪ .]256a‬הטורף העיקרי השני של‬
‫שיש יותר מיני לטאות מנחשים‪ ,‬רק סוג לטאה אחד בדרומה‬ ‫הנחשים‪ ,‬החוויאי‪ ,‬אינו פעיל בסמיכות לאדם [‪.]1029‬‬
‫של אמריקה הצפונית ידוע כארסי — ‪ .Heloderma‬המכנה‬
‫המשותף לנחשים ה"מתקדמים"‪ ,‬שעימם נמנים כל הארסיים‬ ‫ארסיות‪ :‬הרעל של הצפע הוא בעיקר המורגי (אם כי יש בו גם רכיב‬
‫לדרגותיהם‪ ,‬זהו הכושר לבלוע טרף ענק באמצעות מנגנון לסתות‬ ‫נירוטוקסי)‪ .‬ההכשה גורמת בצקת חזקה מלווה בשטפי דם תת־עוריים‬
‫עדין יחסית‪ ,‬שעלול להינזק מהתגוננות הטרף‪ .‬נראה סביר‬ ‫ועוריים סמוך למקום ההכשה (איור ‪ ,)260‬המתפשטים בכיוון פרוקסימלי‪.‬‬
‫לפתח "זריקת הרגעה" לטרף‪ ,‬ונראה סביר לפתחה מתוך הרוק‪,‬‬ ‫בהמשך מופיעים דימומים פנימיים בלב‪ ,‬במעיים‪ ,‬במוח‪ ,‬בשרירים וכו'‪.‬‬
‫שמופרש במקום ממילא‪ .‬מתוך תשתית כזאת יכול להתפתח‬ ‫הצפע אחראי כמעט לכל מקרי ההכשה על ידי נחשים ארסיים בישראל‪.‬‬
‫מגוון התמחויות‪ .‬אני משער שסקירה מדוקדקת תגלה התמיינות‬ ‫בשנים ‪ 1957-1951‬אירעו בארץ יותר מ־‪ 100‬מקרי הכשה בשנה‪ .‬מתוך‬
‫בקרב הזעמניים חסרי שיני מרזב‪ :‬חלקם בעלי רוק ארסי (כגון‬ ‫הנפגעים מתו כ־‪ 8%‬לפני ‪ ,1956‬ואחרי שנה זו‪ ,‬שבה הונהגו שיטות טיפול‬
‫זעמן המטבעות המזרחי)‪ ,‬ואחרים מרסנים את טרפם בלפיתה‬ ‫משופרות לרבות שימוש בנסיוב ספציפי‪ ,‬ירדה התמותה לכ־‪ 4%‬מכלל‬
‫המוכשים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬התפרסמה פטירה אחרי שבע שנים בלי פטירות‬
‫(כגון הכרכנים)‪.‬‬
‫(ראו גם פרקים ‪ 3.4.5‬ו־‪.)4.5‬‬
‫בין שהארסיות התפתחה לראשונה באב קדום משותף של הנחשים‬
‫המתקדמים (והרי זוהו שיניים מרזביות במאובנים של נחשים קדומים)‬ ‫‪ 3.4.5‬ארסים וארסיות‬
‫[‪ ]722‬ובין שהתפתחה במקביל בתור תגובה דומה לאתגר משותף‪ ,‬שבאה‬
‫על רקע גנום משותף (”‪ ,)]1369[ “parallel trends‬כיום יש בנחשים‬ ‫המספרים מרשימים‪ ,‬מבעיתים‪ ,‬אם כי פרטיהם שנויים במחלוקת‪:‬‬
‫לפי הערכות שונות מספר המוכשים בעולם מדי שנה בשנה‬
‫מגוון של מנגנוני ארס ושל ארסים [‪.]57‬‬ ‫נע בין כמה מאות אלפים לשלושה מיליונים‪ .‬מספר בני האדם‬
‫המנגנונים האנטומיים להזרקת הארס וגם השפעתו על האדם תוארו‪,‬‬ ‫שמתים מהכשות מדי שנה בשנה בעולם נע בין כ־‪50,000‬‬
‫פחות או יותר‪ ,‬בהקשר למינים השונים‪ .‬הארסים השונים של מגוון הנחשים‬ ‫ל־‪ 150,000‬ומעלה [‪ .]685 ,57‬מעריכים שמתוך ‪ 438‬סוגי‬
‫הארסיים מכילים עשרות חומרים שונים שלא כולם חקורים‪ ,‬ידועים‬ ‫הנחשים הקיימים‪ ,‬כ־‪ 200‬סוגים מכילים מינים‪ ,‬או מכילים‬
‫ומובנים [‪( ]510‬בתחום זה יש ספרות עצומה לרבות כתבי עת מיוחדים‪,‬‬ ‫גם מינים‪ ,‬שהם ארסיים במידה זו או אחרת [‪ .]685‬גם בארץ‬
‫כגון ‪ .)Toxicon‬אבל רובם ועיקרם של הארסים הוא משני טיפוסים‬ ‫בעיות אלה מייצגות‪ ,‬אומנם בקנה מידה קטן שהולם את גודל‬
‫אלה‪ :‬רעלנים (‪ )toxins‬ואנזימים (ויש גם חומרים המתאימים לשתי‬ ‫הארץ‪ ,‬את מספר האנשים ואת מספר מיני הנחשים‪ .‬ברם‪ ,‬כאן‬
‫ההגדרות)‪ .‬שניהם הם חלבונים או חלקיהם‪ ,‬ולפיכך מזיקים בהזרקה‬ ‫אתרכז בהיבטים הביולוגיים של הנושא‪ :‬התייחסותי להיבטים‬
‫אך לא בבליעה‪ ,‬כי הם מתעכלים בקיבה‪ .‬הודות למספר הרכיבים בארס‬ ‫הסטטיסטיים והמעשיים‪ ,‬מעבר למה שנאמר בתיאורי המינים‪,‬‬
‫של כל מין יש הבדלים בין הארסים של משפחות הנחשים‪ ,‬של מינים‪,‬‬
‫ולפעמים בין אוכלוסיות ואפילו בין פרטים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתחום הפרט‬ ‫תבוא בשער הרביעי של הספר‪.‬‬
‫יש שונות טמפורלית‪ ,‬כגון עונתית‪ ,‬בתכונות שונות של הארס [‪.]379b‬‬
‫ארס הוא רעל ביולוגי שנוצר בבלוטות מיוחדות של אורגניזם אחד‬
‫נזכיר חמישה רכיבי ארס עיקריים (רעלנים) [‪,]1016 ,57‬‬ ‫ומתפקד בהיותו מוחדר בדרך כלשהי לתוך גופו של אורגניזם אחר [‪.]899a‬‬
‫ואלה הם‪ )1( :‬המורגין הוא פרוטאינזה שפוגעת בנימי הדם‬ ‫התופעה אינה כה שכיחה ברחבי עולם החי אבל בקרב הנחשים היא שכיחה‬
‫וכך גורמת לשטפי דם‪ .‬נמצא בארסי הצפעיים והצפעוניים‪.‬‬ ‫מאוד‪ .‬מבחינים בנחשים בטיפוסים שונים של ארסים מבחינת ההרכב‬
‫(‪ )2‬נֵירוטוקסין פוסטסינַּפְטי‪ .‬זהו אנטגוניסט לקולטן‬ ‫[‪ ]510‬וההשפעה הפיזיולוגית [‪ ,]1016‬במנגנונים אנטומיים והתנהגותיים‬
‫האצטילכולין וכך פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק‪ .‬נמצא‬ ‫שונים להעברת הארס לקורבן‪ ,‬ובתפקודים שונים של הארס ובראשם‬
‫בארסי הפתניים‪ )3( .‬נירוטוקסין ּ ְפֵרסינַּ ְפטי‪ .‬זהו פוספוליפז ‪,A2‬‬ ‫נטרול הטרף להקלת בליעתו‪ ,‬התחלת עיכול הטרף‪ ,‬והגנה מפני אויב‪.‬‬
‫שפוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק‪ .‬נמצא בארסי צפעיים‬ ‫המגוון הזה מוליך באופן הגיוני למסקנה שאבולוציונית הארסיות התפתחה‬
‫ופתניים‪ )4( .‬סרפוטוקסין הוא דמוי אנדותלין‪ ,‬פוגע במערכת‬ ‫בנפרד בקבוצות השונות של נחשים "מתקדמים" למטרות שונות [‪.]611‬‬
‫הלב וכלי הדם‪ ,‬וגורם לדום לב‪ .‬נמצא בארס הצפעוניים‪ )5( .‬פרו־‬ ‫אכן אין מינים ארסיים בין הקבוצות הפרימיטיביות (שמהן מיוצגות‬
‫קואגולנטים ואנטי־קואגולנטים‪ .‬אלה הם פרוטאינזות ומעכבי‬ ‫בארץ רק משפחות הנחשיליים‪ ,‬הנימוניים והחנקיים)‪ ,‬אלא רק בקבוצות‬
‫פרוטאינזות שמשבשים את מנגנון קרישת הדם וגורמים לשטפי‬ ‫ה"מתקדמות" (שמהן נמצאות בארץ משפחות הזעמניים‪ ,‬הצפעוניים‪,‬‬
‫הפתניים והצפעיים) [‪ .]685‬יש לציין שבקרב הזעמניים הארסיות אינה‬
‫דם ולתסחיפים‪ .‬נמצאים בארסי צפעיים ופתניים‪.‬‬ ‫מוגבלת למינים ה"ארסיים למחצה"‪" ,‬בעלי שיני מרזב אחוריות"‪ ,‬אלא‬
‫הולכת ומתגלה בהפרשות הרוק (מבלוטה זאת או אחרת) של מספר הולך‬
‫לבעלי חיים שונים‪ ,‬בין שהם טרף פוטנציאלי של נחשים ובין שהם‬ ‫ועולה של מינים "בלתי ארסיים" חסרי כל מבנה להזרקת הארס‪ .‬למשל‪,‬‬
‫טורפי נחשים‪ ,‬יש רגישות שונה לארסים שונים‪ ,‬עד שאפשר גם לדבר על‬ ‫מישראל דווח על נשיכה של זעמן דק בוגר‪ ,‬שבדרך כלל אין פגיעתו‬
‫חסינות שונה לארס [‪ .]1150b‬לפחות במקרים אחדים נמצא מתאם בין‬ ‫רעה‪ ,‬שגרמה ליד הנשוכה ולזרוע בצקת‪ ,‬בשיאה חמורה‪ ,‬ומלווה חלקית‬
‫מידת הקטלנות של הארס כלפי טיפוסי טרף שונים (כגון פרוקי רגליים‬
‫לעומת יונקים) ובין העדפות המזון של הנחש‪ ,‬ה"תפריט" שלו‪ ,‬כמתבטא‬ ‫בכאב עמום ובתגובות אחרות למשך יותר מיממה [‪.]1155‬‬
‫בתוכן מערכת העיכול שלו‪ .‬מקובל לראות בזה התפתחות אבולוציונית‬
‫של הרכב הארס לפי הצורך [‪ .]211‬תמהני עד כמה הפרשנות הזאת של‬ ‫מתברר שהמשנה שלמדנו‪ ,‬ולימדנו לדורות של תלמידים‪,‬‬
‫המתאם הסטטיסטי היא בטוחה‪ :‬האם לא ייתכן שהנחשים לומדים להעדיף‬ ‫כאילו הנחשים ככלל אינם ארסיים והארסיות היא רק נחלת‬
‫מינים יוצאים מן הכלל — הייתה שגויה‪ .‬הארסיות שכיחה‬
‫מזון שהארס שלהם פועל עליו ביעילות?‬ ‫בנחשים‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬הארסיות היא חלק מן ההוויה הנחשית‪.‬‬
‫לפיכך השאלות התדירות מי הוא הנחש הארסי ביותר‪ ,‬או מי ארסי‬ ‫קשה להאמין שהתפתחה מסיבות נפרדות לגמרי‪ ,‬כולל התגוננות‪,‬‬
‫יותר מבין שני מינים‪ ,‬גובלות בחוסר משמעות‪ .‬מקובל להעריך את חוזקו‬