Page 244 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 244 - 16-Front 21-06-15‬‬ ‫‪244‬‬
‫נספחים‬

‫האמפיסבנות)‪ .‬אין פרט מקומי במוזיאון‪ .‬ייתכן שטריסטרם בכלל שאב‬ ‫‪ 4‬שער רביעי‪ :‬נספחים‬
‫את המידע מלורטה [‪ ]949‬שדיווח על נוכחות הטבעון שנה לפניו‪( .‬ביחס‬
‫לכמה מינים אחרים טריסטרם הסתמך מפורשות על לורטה‪ ).‬יש להבין‬ ‫‪ 4.1‬תולדות חקר זוחלי הארץ‬
‫שטריסטרם היה נוסע־חוקר יותר משהיה מדען‪ ,‬ויש כמה סימנים לכך‬
‫ששימושו במקורות לא היה מוקפד במלוא ההקפדה המועדפת כיום‪.‬‬ ‫בסך הכול‪ ,‬אפשר לומר שסמוך לאחר קום המדינה מנה האז‬
‫למשל הוא [‪ ]1432‬מייחס להסלקוויסט אמירה שהחנק מצוי בארץ־ישראל‪,‬‬ ‫[‪ ]1543 ,712‬בארץ ישראל המערבית ‪ 79‬זוחלים‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר‬
‫אף שהסלקוויסט [‪ ]746‬כתב רק שהוא מצוי במצרים‪ .‬בתחום היונקים יש‬ ‫כמעט ‪ 70‬שנה‪ ,‬המניין עומד על כ־‪ .100‬בשני הסקרים מדובר‬
‫לטריסטרם דוח תמהוני על חיה שמטפסת על עצי עין גדי‪ ,‬מה שנראה‬ ‫במינים ובתת־מינים ברורים של זוחלים ביבשה‪ ,‬במים היבשתיים‬
‫ובים‪ ,‬שנחשבו קיימים בשטח בעת הסקר‪ .‬זאת עלייה של ‪:26%‬‬
‫כעיבוד משובש של דברי נוסע־חוקר גרמני שביקר כאן לפניו [‪.]1311‬‬ ‫זו התרחשה בהדרגה ובמספר תהליכים שונים כמתואר בהמשך‪.‬‬
‫עבודת טריסטרם הייתה כעין שיא של תהליך מתמשך‪ .‬אחרי‬
‫הסלקוויסט‪ ,‬בהמשך המאה השמונה־עשרה ובמשך המאה התשע־עשרה‬ ‫ארץ ישראל — ארץ הקודש — וסביבתה היו תמיד יעד לנוסעים־‬
‫התקדם חקר זוחלי ארץ ישראל בעיקר על ידי שיתוף פעולה בין שני צדדים‪.‬‬ ‫חוקרים‪ .‬לפיכך אחד־עשר ממיני הזוחלים של א"י כבר נכללו בידע‬
‫מצד אחד‪ ,‬מבקרים־אספנים אירופאים ואחר כך גם אמריקנים מטיפוסים‬ ‫ההרפטולוגי הבין־לאומי הממוסד‪ ,‬מיום היווסדו‪ ,‬כלומר הם תוארו‬
‫שונים‪ ,‬החל במשלחות של מוזיאונים‪ ,‬דרך נציגים דיפלומטיים ונוסעים־‬ ‫במהדורת ‪ 1758‬של מערכת הטבע של ליניאוס [‪ ,]942‬ואלה הם‪ :‬צב‬
‫חוקרים ועד לתיירים חובבים שאספו פריטים וסיפקו אותם; ומצד שני‪,‬‬ ‫יבשה מצוי‪ ,‬צב–ים חום‪ ,‬צב–ים ירוק‪ ,‬שממית בתים‪ ,‬חרדון מצוי‪ ,‬זיקית‬
‫זואולוגים מומחים לזוחלים במוזיאונים שונים‪ ,‬שבדקו וחקרו ופרסמו אך‬ ‫(ים תיכונית)‪ ,‬חומט רפואי‪ ,‬חנק‪ ,‬זעמן שחור‪ ,‬עכן החרטומים‪ ,‬ועכן קטן‪.‬‬
‫מיעטו לבקר כאן בעצמם‪ .‬את אחד הסיכומים המקיפים ביותר שהופיעו‬ ‫ליניאוס עצמו לא ביקר כאן ואינו מזכיר מפורשות את ארץ ישראל כמשכנו‬
‫לפני טריסטרם פרסם ב־‪ 1880‬בוטגר ממוזיאון סנקנברג שבפרנקפורט‬ ‫של אף אחד מהמינים האלה‪ .‬בספרו מצוינים מקורותיהם הגיאוגרפיים‬
‫[‪ .]291‬דוח מקצועי מפורט זה ייחס לפאונה המקומית כשלושה רבעים‬ ‫כמצרים‪ ,‬אפריקה‪ ,‬המזרח וכיו"ב‪ .‬שליחו של ליניאוס לאזור‪ ,‬שאסף‬
‫מהמינים שמנה טריסטרם‪ ,‬על סמך פריטים שהמחבר קיבל ובדק‪ ,‬או‬ ‫בשבילו‪ ,‬היה חניכו הסלקוויסט [‪ .]281‬בדיווחו המפורט [‪ ]746‬הוא נקב‬
‫ציטוטים מפורטים מדוחות קודמים‪ .‬בהשוואה לדוח של טריסטרם נעדרו‬ ‫במפורש בשמו של מין זוחל יחיד‪ ,‬כמצוי בארץ ישראל (פלשתינה) —‬
‫בעיקר המינים המדבריים (וצבי ים)‪ .‬למעשה עוד ב־‪ 1864‬דיווח גינתר‬ ‫החרדון המצוי‪ .‬במהדורת ‪ 1766‬של "מערכת הטבע" [‪ ]943‬נכללו עוד‬
‫שכ־‪ 60%‬מהמינים בדוח הזה נוכחים בארץ [‪ ,]700‬בתור חומר שהתקבל‬ ‫שני מינים מקומיים‪ :‬צב גלדי וצב–ים קרני‪ .‬ממש באותה תקופה עמל גם‬
‫במוזיאון הבריטי — אלא שהיה זה דוח קצר וצנוע‪ ,‬מעט המכיל את‬ ‫לאורנטי על ריכוז המידע על כל הזוחלים [‪ ]928‬והוא שתיאר את נחש‬

‫המרובה‪ ,‬לרבות כמה תיאורי מינים חדשים‪.‬‬ ‫המים כמין חדש‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬גינתר [‪ ,]700‬דיווח על נוכחותם בארץ של ‪28‬‬ ‫כיום‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬עושר המינים של הזוחלים בארץ ישראל מקיף‬
‫מיני זוחלים נוספים‪ ,‬בשם זה או אחר‪ :‬צב יבשה מצוי‪ ,‬צב ביצות‪ ,‬שממית‬ ‫כ־‪ 100‬מינים‪ .‬אנסה לתאר להלן את תולדות התפתחות הידע הזה‪ .‬אני‬
‫עצים‪ ,‬מניפנית מצויה‪ ,‬ישימונית מצויה‪ ,‬חרדון סיני‪ ,‬נחושית עינונית‪,‬‬ ‫מתייחס למידע על עושר המינים בלי שים לב לדקויות הסיסטמטיקה‬
‫נחושית נחשונית‪ ,‬חומט פסים‪ ,‬חומט נקוד‪ ,‬קמטן‪ ,‬לטאה ירוקה‪ ,‬מדברית‬ ‫והנומנקלטורה; על אלה אגשר כאן בשימוש בשמות העבריים (פרק ‪.)1.5‬‬
‫עינונית‪ ,‬עינחש‪ ,‬חנק‪ ,‬זעמן שחור‪ ,‬זעמן מטבעות מערבי‪ ,‬זעמן זיתני‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬האז דיווח לראשונה על השממית הזוטית מהארץ ב־‪.]709[ 1943‬‬
‫זעמן דק דרומי‪ ,‬שלוון כתמים‪ ,‬שלוון קווים‪ ,‬שחור ראש‪ ,‬נחש מים‪ ,‬תלום–‬ ‫בזאת היא נכנסת לסטטיסטיקה‪ ,‬כלומר לרשימת המינים הידועים בשנת‬
‫קשקשים מצוי‪ ,‬עין־חתול חברבר‪ ,‬אפעה‪ ,‬צפע מזרחי וצפע מצוי‪ .‬בוטגר‬ ‫‪ ,1943‬אף שב־‪ 1999‬הראינו [‪ ]1338‬שהאז טעה בהגדרה ושהמין שבארץ‬
‫[‪ ]291‬הוסיף ‪ 18‬מינים‪ :‬צב רך‪ ,‬תנין היאור‪ ,‬שממית בתים‪ ,‬חרדון מדבר‪,‬‬
‫זיקית ים תיכונית‪ ,‬חומט גמד‪ ,‬חומט מנומר צפוני‪ ,‬נחושית חולות‪ ,‬שנונית‬ ‫אינו ‪ ,Tropiocolotes steudneri‬אלא ‪.T. nattereri‬‬
‫שפלה‪ ,‬לטאה זריזה‪ ,‬נחשיל חד–ראש‪ ,‬שלוון אזורים‪ ,‬שלוון טלוא ראש‪,‬‬ ‫בתודעה הישראלית הנוסע־חוקר המפורסם ביותר שחקר בארץ הוא‬
‫נחש חולות‪ ,‬נחש המים האירופי (אך עליו ראו בשער השלישי)‪ ,‬ארבע־קו‬ ‫הכומר הבריטי הנרי בייקר טריסטרם‪ ,‬שביקר בארץ וחקר את סביבתה‬
‫מובהק‪ ,‬מחרוזן טבעות‪ ,‬ועכן גדול‪ .‬טריסטרם [‪ ]1432‬הוסיף ‪ 16‬מינים‪ :‬צב‬ ‫פעמים מספר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה‪ ,‬ושדיווח על‬
‫יבשה מדברי‪ ,‬צב ביצות אירופי‪ ,‬צב–ים חום‪ ,‬צב–ים ירוק‪ ,‬חרדון צב מצוי‪,‬‬ ‫מסעותיו ותוצאותיו בספרים אחדים בשפה האנגלית [‪,]1432 ,1431‬‬
‫חרדון צב הדור‪ ,‬חומט רפואי‪ ,‬שנונית נחלים‪ ,‬שנונית באר–שבע‪ ,‬שנונית‬ ‫ששניים מהם אף תורגמו לעברית [‪ .]56 ,55‬משניהם "החי והצומח של ארץ‬
‫חולות‪ ,‬כוח‪ ,‬טבעון (אך עליו ראו בשער השלישי)‪ ,‬נחשיל מצוי‪ ,‬זעמן‬ ‫ישראל"‪ ,‬עם כמה תמונות צבעוניות מרשימות‪ ,‬נחשב לעמדת הפתיחה‬
‫מטבעות מזרחי‪ ,‬מטבעון מדבר ועכן החרטומים‪ .‬המשלחת של פ'סטה‬ ‫של קטלוג החי של הארץ‪ ,‬לרבות הזוחלים‪ .‬טריסטרם עצמו נחשב לאבי‬
‫לארץ ישראל והלבנון הניבה ‪ 39‬מינים; החידושים העיקריים היו החומט‬ ‫חקירת הטבע של הארץ‪ ,‬או לפחות של הזואולוגיה שלה [‪ .]12‬הסקירה‬
‫הגמד של ירדן ותיאור המניפנית הגלילית כתת־מין ‪.]1144[ syriacus‬‬ ‫של האז [‪ ]712‬על מצב המידע ההרפטו־פאוניסטי בימי קום המדינה‬
‫באותה תקופה הורמה תרומה יוצאת מן הכלל לידיעת זוחלי האזור‪,‬‬
‫בעיקר — אך לא רק — מבחינת המורפולוגיה והשונות שלהם‪ ,‬על ידי‬ ‫ותולדותיו‪ ,‬נשענת על הדוח של טריסטרם כנקודת מוצא‪.‬‬
‫יצירת המופת יוצאת הדופן על זוחלי מצרים מאת ג'ון אנדרסון [‪ .]128‬אותו‬ ‫הדוח של טריסטרם שפורסם ב־‪ 1884‬ושוב ב־‪ ]1432[ 1885‬כולל‬
‫מחבר פרסם עוד קודם לכן דוח צנוע בהרבה על זוחלי ערב [‪.]128 ,127‬‬ ‫כ־‪ 60‬מינים מאלה הידועים כאן כיום‪ .‬ואולם‪ ,‬רק על חלקם הוא אומר‬
‫אחרי טריסטרם‪ ,‬ובמחצית הראשונה של המאה העשרים‪ ,‬נמשך קידום‬ ‫בפירוש שראה אותם בעצמו בארץ‪ ,‬או מצטט מי דיווח עליהם מהארץ‪.‬‬
‫ההרפטולוגיה של הלבנט בעיקר על ידי חוקרים זרים‪ .‬הדוח של הקצין‬ ‫על אחרים הוא מפרט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שהם נוכחים באחת הארצות השכנות‬
‫הבריטי פלאור על זוחלי מצרים הכיל אוצר בלום של מידע רלוונטי‬ ‫ולא ברור אם הכללתם ברשימה מהווה עדות לנוכחותם גם כאן‪ .‬למרבה‬
‫[‪ .]555‬פלאור הוסיף לרשימה הישראלית שלושה מינים‪ :‬חרדון חולות‪,‬‬ ‫המזל‪ ,‬במקרה של הזוחלים הרבה טריסטרם להפקיד פרטים משומרים‬
‫זעמן אוכפים‪ ,‬ועכן קטן‪ .‬הבולטים בין החוקרים הזרים היו פרנץ ורנר‬ ‫במוזיאון הבריטי (כיום‪ ,‬המוזיאון לטבע‪ ,‬לונדון) — לא בכל אוספיו‬
‫(‪ )Franz Werner‬מהמוזיאון בווינה‪ ,‬אוסטריה [‪,1509 ,1508 ,1507‬‬ ‫נהג כך [‪ — ]12‬כך שעבור מינים רבים דיווחו מהארץ מגובה בפריטים‬
‫‪ ,]1511 ,1510‬וקרל שמידט (‪ )Karl P. Schmidt‬מהמוזיאון בשיקגו‪,‬‬ ‫שבמוזיאון‪ .‬לא כך אירע במקרה של הטבעון (ראו בשער השלישי‪ ,‬במסגרת‬
‫ארה"ב [‪ .]1289 ,1287 ,1286‬באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬העבודה‬