Page 242 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 242

‫‪Pg: 242 - 16-Back 21-06-15‬‬                                                   ‫‪242‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

                                                                             ‫באזורים הצחיחים) [‪ .]444 ,443‬ברם‪ ,‬צפיפות הנתונים הזמינים על תפוצת‬
                                                                                             ‫הזוחלים אינה מאפשרת הפעלת שיטה דומה בזוחלים‪.‬‬

 ‫איור ‪76‬א‪ .‬מפת תחומי התפוצה של השממיתיים‪ ,‬למעט המניפניות‪ ,‬בשטח‬                 ‫‪ 3.5.3‬דגמי תפוצה בישראל ויחסם לגורמים‬
‫הסקר מתוך ורנר ‪ .]1554[ 1987‬החיצים כוונו ככל האפשר לאזורי אי־חפיפה‪.‬‬                                           ‫סביבתיים‬

   ‫איור ‪76‬ב‪ .‬מפת האזורים הביו־גיאוגרפיים־אקולוגיים של שטח הסקר‪ ,‬עם‬           ‫רק מיני זוחלים מעטים נפוצים בכל חלקי הארץ‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫פירוט מקומות יישוב לשם התמצאות‪ ,‬לפי ורנר‪ ,1 .]1556[ 1988 ,‬ים תיכוני;‬         ‫מהלטאות שממית הבתים (‪ Hemidactylus turcicus‬לפני‬
                                                                             ‫פיצול המין [‪ )]1068‬והנחושית העינונית (‪)Chalcides ocellatus‬‬
   ‫‪ ,2‬איראנו־טורני; ‪ ,3‬מעבר איראנו־טורני — סהרו־ערבי; ‪ ,4‬סהרו־ערבי; ‪,5‬‬       ‫ומהנחשים ארבע־קו מצוי (‪ .)Psammophis schokari‬רוב‬
                                                              ‫חדירה סודנית‪.‬‬  ‫המינים תפוצתם מוגבלת לשטחים הצפוניים (ים תיכוניים) או‬
                                                                             ‫הדרומיים (מדבריים)‪ .‬האם אפשר לייחס את מקומו של גבול‬
                                                                             ‫התפוצה של מין לגורם סביבתי מסוים? כדי להשיב‪ ,‬נחוץ‬
                                                                             ‫לשרטט מפת תפוצה של המין על סמך נתונים בדוקים‪ ,‬ואז‬
                                                                             ‫אפשר להשוותה למפות של גורמים סביבתיים — רום‪ ,‬קרקע‪,‬‬
                                                                             ‫טמפרטורה‪ ,‬משקעים ואחרים — וכך‪ ,‬אולי‪ ,‬להגיע להשערה‬

                                                                                                                                ‫ראשונית‪.‬‬

                                                                             ‫באטלס ישראל (‪ 1956‬ואילך) מצוי מיפוי כזה (בעבור ישראל של‬
                                                                             ‫‪ )1967-1948‬בכפיפה אחת עם מאגר מפות של גורמים סביבתיים‪ .‬יעקב‬
                                                                             ‫ורמן הבחין שם [‪ ]29‬בין שש קבוצות של דגמי תפוצה‪ )1( :‬בכל הארץ‪,‬‬
                                                                             ‫(‪ )2‬ים תיכוניים בעיקרם‪ )3( ,‬מדבריים למחצה‪ )4( ,‬ישימוניים (קיצוניים)‬
                                                                             ‫בעיקרם‪" )5( ,‬ערבתיים" (מוגבלים לאזור המעבר בין הים התיכון למדבר)‪,‬‬
                                                                             ‫ו־(‪ )6‬כאלה הקשורים לחולות‪ .‬נראה שגורמים אקלימיים הם שמשפיעים‬
                                                                             ‫על דגמי התפוצה הים תיכוניים והמדבריים (למיניהם)‪ .‬לפחות‪ ,‬יש מספר‬
                                                                             ‫מקרים שבהסתכלות שטחית נראים בולטים‪ .‬למשל‪ ,‬שממית העצים חיה‬
                                                                             ‫בצפון הארץ‪ ,‬והנקודות הדרומיות שבהן נמצאה הן חברון ואשקלון‪,‬‬
                                                                             ‫כלומר בתחום האיזוהיאטה של ‪ 400‬מ"מ גשם בשנה (או ‪ 35‬ימים גשומים‬
                                                                             ‫בשנה)‪ .‬השממית הזוטית וחרדון סיני חיים בנגב הדרומי‪ ,‬וגבולותיהם‬
                                                                             ‫כלפי צפון־מערב מקבילים יפה לאיזותרמה של ‪ 20‬מ"צ בממוצע השנתי‬

                                                                                                          ‫(או ‪ 27‬מ"צ בחודש החם ביותר‪ ,‬אוגוסט)‪.‬‬
                                                                             ‫דגמי התפוצה בתחום הארץ כמובן נובעים במידה רבה מהתפוצה‬
                                                                             ‫העולמית של המינים השונים‪ ,‬כפי שכבר הודגם למעלה בצפעיים‪ .‬משפחת‬
                                                                             ‫השממיתיים מספקת דוגמה יפה במיוחד למגוון דגמי התפוצה [‪]1554‬‬

                                                                                                                                        ‫(איור ‪76‬א)‪.‬‬
                                                                             ‫באשר לגורמים שקובעים את גבול ההתפשטות של כל מין לתוך‬
                                                                             ‫ארץ ישראל‪ ,‬הרי הודות לגיאומורפולוגיה המקומית‪ ,‬במקומות רבים‬
                                                                             ‫האיזוהיאטות אינן מקבילות לאיזותרמות‪ ,‬אלא בערך ניצבות להן‬
                                                                             ‫(מצטלבות)‪ .‬מכאן יש פתח להסתכלות נפרדת בגורמים אלה‪ ,‬על ידי‬
                                                                             ‫פירוק לגורמים של ההשפעות האקלימיות‪ .‬אך חשוב לזכור‪ ,‬שייתכן‬
                                                                             ‫מאוד שלא התנאים הממוצעים הרב־שנתיים שבמפות‪ ,‬הם שקובעים את‬

                                                                                        ‫השרידות וההצלחה של החיות‪ ,‬אלא תנאים גבוליים דווקא‪.‬‬

                                                                             ‫ככלל‪ ,‬דגמי התפוצה של הזוחלים‪ ,‬כפי שדווחו בתיאורי‬
                                                                             ‫המינים‪ ,‬מתאימים במידה רבה לסכמה של הביוגיאוגרפיה‬
                                                                             ‫באזור [‪( ]1556‬איור ‪76‬ב)‪ .‬החלוקה הראשית היא בין צפון הארץ‬
                                                                             ‫שהוא ים תיכוני (במובן הצר) עם משקעים מרובים יחסית‪ ,‬ששם‬
                                                                             ‫לרוב המינים תפוצה עולמית מישראל וצפונה‪ ,‬ובין דרום הארץ‬
                                                                             ‫שהוא סהרו־ערבי‪ ,‬צחיח ובו תפוצת רוב המינים היא מישראל‬
                                                                             ‫ודרום־מערבה או מישראל ודרום־מזרחה‪ .‬ביניהם מגשרת חגורה‬
                                                                             ‫ערבתית‪ ,‬איראנו־טורנית‪ ,‬שרק זוחלים מעטים יכולים להיחשב‬
                                                                             ‫כקשורים אליה (למשל עין־חתול אפור) [‪ .]1621‬במסגרת הכללית‬
                                                                             ‫הזאת ראויות לתשומת לב שתי תופעות שנחקרו ביתר פירוט‪.‬‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247