Page 246 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 246
Pg: 246 - 16-Back 21-06-15 246
נספחים
לבדוק את הזוויגים לחוד — להשוות זכרים לזכרים ונקבות לנקבות ראויים להיקרא מחקר מדעי .איני מדבר על מבחן התוצאה; מחקר כשר
(אכן לעיתים יימצא הבדל בזוויג אחד ולא בשני) .אפשר גם לבדוק קודם למהדרין עלול שלא להצליח .אבל תצפיות אמורות להיאסף בתכנון
האם יש הבדל בין הזכרים והנקבות שבכל מדגם .ברם ,לעיתים קרובות כזה שתוכלנה להניב תשובה לשאלה; וכך גם כינוס מידע מהספרות.
ניענה שאין הבדל מובהק ,כלומר נקבל אור ירוק לאיחוד הזוויגים לשם שניהם — וקל וחומר ניסויים — צריכים להיערך ולהיות מדווחים כך
ההשוואה בין המדגמים ,אבל ההיתר נובע רק מזה שהמדגמים קטנים מדי. שיהיה אפשר לחזור עליהם ,לאישוש או להזמה ,וכך שיוכלו לעמוד בדיני
מלכודת סטטיסטית מיוחדת מזומנת למי שמשווה שני מדגמים ,למשל
ים תיכוני ומדברי ,במטרה לאתר "התאמה לסביבה" כפי שמתבקש מאוד ראיות שאינם שונים בהרבה מהנהוג במערכת המשפט.
לעשות בתנאי הארץ .בסוף המחקר המפורט והמושקע ,כשיימצא בין
המדגמים הבדל מובהק הנראה תואם את הסביבה ,לא יהיה לחוקר שמץ 4.2.2שיטות
של הוכחה לקשר סטטיסטי בין ההבדל בתכונה וההבדל בסביבה ,כי
יש לו רק שני מדגמים .הוא יוכל רק לומר שהתוצאות תואמות השערה 4.2.2.1תכנון המחקר
מדעית מסוימת אך לא שהן מוכיחות אותה [.]624 השלב הראשון במחקר הוא הצבת שאלה .זו אינה חייבת להיות
בימינו מחקרים רבים נועדים לסייע בשמירת הטבע .אלה אינם חורגים השערה מדעית מתוחכמת (היפותזה) ,אלא יכולה להיות פשוטה
מן הכלל שראוי לתכנן מחקרים תוך כדי מזעור הפגיעה במערכות הטבע ומוליכה לסקר .למשל ,אילו מיני זוחלים חיים בשדה הזה?
(כמובן בלי פגיעה באמינותם של המחקרים) [ .]1603כמו כן ראוי לתכנן התשובה לא תימצא מתוך רישום נאמן של כל מין שבו נתקלים.
נחוץ להרחיב בהדרגה את השטח המסוקר עד שמפסיקים להוסיף
מזעור של נזק וייסורים לפרט [.]1266 מינים ,ואז צריך להרחיב את שעות ההסתכלות ואת העונות עד
שמפסיקים להוסיף מינים; ונחוץ לרשום לא רק את התצפיות,
4.2.2.2טכניקות
אלא גם את מאמץ החיפוש — שעות צפייה ומספר צופים.
ניסיוני מלמד שלפעמים מועיל להסביר דקויות של טכניקות מסוימות
בעבודה עם זוחלים ,בייחוד בשדה( .במחקר מעבדתי מגוון הטכניקות רוב שאלות המחקר הפוטנציאליות ,כגון בתחומים שהזכרתי למעלה,
הרבה יותר מורכבות בשל הרב־ממדיות שלהן .נחוץ לזכור ולסקור אותן
חורג בהרבה ממסגרתנו). כחלק מבדיקת ההיתכנות של הפרויקט ,בייחוד בתחום ה"ביולוגיה" (life
)historyשהוא רב־ממדי ,רחב ומסועף מאוד ומצריך תכנון זהיר [.]358
למצוא :מכיוון שכמעט כל מחקר שדה על זוחלים מצריך מפגשים של רכיב חיוני ,שלעיתים נזכרים בו באיחור ,הוא תכנון הרישום הן
החוקר והזוחלים יש לרשות החוקר ,כמו כל טורף — לרבות צייד — מבחינת רשימת המשתנים שייבדקו ויירשמו ,הן מבחינת הכנת טופס או
מבחר של שתי גישות עקרוניות :שיחור לטרף מן המארב ,בהמתנה, טבלה לרישום יעיל .אומנם אין מנוס מגילוי רעיונות חדשים בהמשך
או שיחור לטרף בחיפוש פעיל .שיחור לטרף מהמארב פירושו בעיקר המחקר ,אבל די מקניט לחשוב בסופו" :אוי ,באמת ,יכולנו לחשוב מראש
שימוש במלכודות למיניהן (ראו בפרק 4.2.3על ציוד) .ביחס למלכודות לרשום את מצב העננות ".מתעוררת שאלה :האם לקחת את הרשימות
יש להזהיר )1( :למנוע חשיפה ממושכת לשמש ,שעלולה לחמם את הקודמות לשדה לשם השוואה ולפעמים לעזרת הזיכרון ("איפה ראיתי
הנלכדים למוות )2( .להימנע מהפסקות מופרזות בין ביקורי הביקורת בפעם שעברה )"?...או להפקידן בבסיס לבל יבולע להן? קיים פתרון
(יממה ,למרב) כי בהצטבר הנלכדים תיתכן טריפה במלכודת ,ובהתארך יעיל — רישום בפנקס שדפיו תלישים לסירוגין ,והפקדת עותק בבסיס.
הזמן מצטברת ההסתברות להתקפת טורף על מלכודת מאוכלסת וכן רכיב הכרחי בתכנון הוא תכנון האמינות ,כושר השכנוע של הדוח
לגנבת המלכודת )3( .בתום הפרויקט חלה חובה חמורה לאתר את כל הסופי .כמובן נחוץ לוודא מיומנות ומקצועיות של האדם ,השיטות והציוד.
אך יש עוד שני היבטים מיוחדים שנחוץ ואפשר לתכנן( :א) ה"ביקורת"
המלכודות ולאסוף אותן ואביזרים נלווים. ( .)controlקל ליישם את המושג למחקר ניסויי" :ללטאה יש חוש שמע,
שיטה אחרת שבה החוקר הנינוח ממתין לתנועת הזוחלים היא שיטת האם היא בורחת למשמע מחיאת כף?" אך האומנם קצבת לה משכי זמן
שביל הטשטוש ובדיקת עקבות [ .]323בקרקע חולית קל לעשות שביל מקבילים בלא מחיאת כף ,ואז לא ברחה? הרעיון תקף גם לתצפיות שדה.
טשטוש במגרפה ,או עדיף בגרירת צמיג .לכמה מינים עקבות אופייניים למשל" ,הלטאות מזדווגות באפריל ".האומנם? האם השקעת באותו מקום
וקלים לזיהוי (איורים )249 ,231 ,196אך צופים מנוסים מזהים רבים מאמץ חיפוש שווה בחודש מארס הקריר ושוב בחודש מאי החמים? (ב)
מובהקות סטטיסטית ( .)statistical significanceאולי התוצאה היא
אחרים. במקרה? מה ההסתברות לקבל תוצאה כזאת סתם באופן אקראי? והתרגום
בגישת החיפוש הפעיל יש שלוש שיטות עקרוניות לאיתור הזוחלים: המעשי השכיח — איזה גודל מדגם נחוץ לי (למשל ,כמה זכרים וכמה
( )1מעקב אחרי עקבות במקומות מתאימים .עתה נחוץ לפענח את כיוון נקבות כדי לראות הבדל בין הזוויגים) כדי לקבל תוצאה מובהקת? דווקא
התנועה )2( .תצפית ,סקר בראייה תוך כדי סריקת השטח ,לרבות סקירת לשאלה יומיומית זו ,מובנת מאליה ,אין תשובה .זה תלוי במידת השונות
הקרקע ,סלעים והצומח .יש להביא בחשבון את השפעת התנאים על בתוך כל מדגם .אם הפרטים בתוך כל מדגם דומים מאוד ,די במדגמים
ההסתברות להיתקלות .במחקר ממושך בתלום הקשקשים המצוי בספרד קטנים .ככל שהשונות בקרב מדגם רבה יותר ,כך יידרש מדגם גדול יותר.
נמצא שנתקלים ביותר נחשים לא רק בשנה חמה ,אלא גם שנה ושנתיים לפעמים ראוי לערוך דגימה מוקדמת לשם בירור מראש ותכנון כהלכה.
אחרי שנה חמה [ )3( .]1071חשיפת מחסות משוערים .שיטה זו לרוב לא במקרה הבאתי כדוגמה הבדל בין־זוויגי .הזוויגים שונים זה מזה
הרסנית ,ויש להפעילה רק בצמצום ובשיקול רב של מכלול הנסיבות. בתכונות רבות ,מורפולוגיות ואחרות ,שאינן קשורות ישירות לרבייה.
(א) השכיח ביותר וההרסני פחות הוא היפוך אבנים .נכון לפעול בזוג: כשמשווים שני מינים או שתי אוכלוסיות (למשל ,ים תיכונית ומדברית)
האחד אוחז באבן משני הצדדים וזוקפה במשיכה אליו ,והשני מוכן ממול ממין אחד ,יש להיזהר בזוויג .אם במדגם א' יש יותר זכרים ובמדגם ב'
להתנפל בידיו על זוחל שנחשף (זהירות ,אולי יש גם עקרב) .מחזירים יותר נקבות ,אולי ההבדל שקיבלנו בין שני המדגמים הגיאוגרפיים מקורו
את האבן למקומה בדייקנות ,כך העולם שמתחתיה ישוב מהר יותר בכלל בהבדל בין הזוויגים .יש פתרונות סטטיסטיים אך הטוב ביותר
לתקנו .הוא הדין בהיפוך בולי עץ (נדירים בארץ) או גרוטאות (בשפע
בארץ)( .ב) קילוף קליפה משתחררת מגזעי עצים ,בעיקר איקליפטוס.
במידת האפשר אין לנתק את הקליפה ,אלא להרחיקה קצת ולהציץ
פנימה .שממיות עשויות להיצמד לגזע או לפנים הקליפה( .ג) שבירת
שכבות סלע מתפצלות ביד או במוט ברזל (לֹום)( .ד) בקרקע לס ,פירוק
C
Y
