Page 231 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 231 - 15-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪231‬‬

‫[‪ .]1382‬לפעמים מתקבל הרושם בטבע שכל הדור הצעיר בקע בבת‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬בחולות הנגב המערבי (במובן הרחב)‪.‬‬
‫אחת‪ ,‬בן לילה (באוגוסט)‪ .‬כנראה שתנאים מסוימים מסדירים שההטלה‬
‫תהיה סימולטנית‪ ,‬וקוצר משך האינקובציה אינו מאפשר פיזור מועדי‬ ‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע בחול נקי‪ ,‬בייחוד דיונות‪ ,‬לרבות‬
‫נודדות‪ .‬נמצא גם בשטחי חול גס וחצץ אם יש בהם כתמי חול‬
‫הבקיעה [‪.]1285‬‬ ‫חופשי‪ ,‬צְבוֵרי רוח‪ .‬מעדיף אזורים עם צומח דליל‪ .‬בניגוד לעכן‬
‫בשבי העכן הקטן מאריך חיים לפחות שש שנים [‪.]325‬‬ ‫החרטומים (במצרים) אינו נמצא באזורים צחיחים קיצוניים‬

‫ארסיות‪ :‬כנראה אינו מסוכן לאדם [‪( ]1382 ,57‬ראו גם פרקים ‪3.4.5‬‬ ‫[‪ .]196‬לילי‪.‬‬
‫ו־‪.)4.5‬‬
‫העכן הקטן פעיל בעיקר באביב ובסתיו‪ ,‬בשעות הראשונות של הלילה‬
‫‪Genus Echis Merrem, 1820‬‬ ‫סוג‪ :‬אפע ה‬ ‫[‪ .]1367c‬לפי תצפיות בחולות צומת משאבים (שלושה ק"מ מערבה‬
‫למשאבי שדה) טורף לטאות‪ ,‬בעיקר שנוניות‪ ,‬שלפעמים הוא מאתר‬
‫אפיון הסוג‪ :‬נחשים צפעיים בגודל בינוני עם גוף עבה למדי‬ ‫במחילותיהן‪ .‬מספר הלטאות הנאכלות עומד במתאם לאורך מסלול‬
‫וזנב קצר למדי‪ ,‬ראש משולש רחב למדי שנבדל היטב מהצוואר‪.‬‬ ‫החיפוש‪ ,‬מספר המחילות הנבדקות‪ ,‬גודל הנחש‪ ,‬ומשקלו היחסי של הנחש‬
‫הראש מכוסה מגבו בקשקשים קטנים‪ .‬הנחיר נקוב במגן נחיר‬ ‫[‪ ,]1406‬אם כי כיוון הסיבתיות במתאמים האלה אינו מובן מאליו‪ .‬בשעות‬
‫שלם או חצוי‪ .‬העין בגודל בינוני עם אישון סדקי־אנכי באור‬ ‫היום מחופר בחול (מתחפר כעכן הגדול; איור ‪ .)73‬לעיתים קרובות נמצא‬
‫יום‪ .‬קשקשי הגב העליונים בעלי קרינים בולטים‪ ,‬והצדדיים‬ ‫בחול שבקרקעית מחילת עכברים‪ .‬כשטמפרטורת פני החול עולה מעל‬
‫בעלי קרינים משוננים בגסות ונטויים באלכסון אחורה ולמטה‪.‬‬
‫בחיכוך בין לולאות הגוף המצונף הם חורקים כעין קול נשיפה‬ ‫‪ 38.5‬מ"צ הוא עובר למחילה [‪.]70‬‬
‫מרתיע‪ .‬מנגנון זה משותף לעכנים ולאפעים והתפתח גם בכמה‬ ‫בלילה פעיל ומשוטט‪ ,‬ובבוקר אפשר לעקוב אחרי מסלולו הלילי לפי‬
‫נחשים אחרים [‪ .]1681‬על קולות אלה ראו גם בפרק ‪ .2.4.6‬מגן‬ ‫העקבות‪ .‬מתברר (בעיקר על סמך תצפיות של יוסף אור ממשאבי שדה)‬
‫שככל שהיום חם יותר‪ ,‬כך העכנים הקטנים עושים בלילה שלאחריו דרך‬
‫השת ומגיני התת־זנב שלמים (לא זוגיים) [‪.]196‬‬ ‫ארוכה יותר‪ .‬מחקר אחר הסיק שאורך המסלול אינו תלוי בטמפרטורה‬
‫אלא בלחות [‪ .]1406‬אין להם תחום מחיה קבוע‪ ,‬אלא הם משוטטים‬
‫בנוסף על אלה אופייני לסוג כיס בלוטי "סופראלביאלי" שמופיע כמעט‬ ‫בחופשיות בשטח‪ .‬הם מתקדמים בזחילה לוליינית בזריזות רבה‪ ,‬גם‬
‫בכל הטקסונים שבסוג ונעדר ביתר הצפעיים‪ .‬פתחו של כיס זה כרגיל‬ ‫במעלה תלוליות החול‪ .‬ברדתם במורד התלולית הם מחליקים מעט‪.‬‬
‫נקוב במגן השפה העליונה האחרון ותפקידו אינו ידוע [‪.]1268b ,826c‬‬ ‫בעמדה המחופרת הוא אורב לטרפו ותופס מן המארב לטאות שעוברות‬
‫לידו [‪ ;70‬ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לפעמים הוא מכשכש בזנבו‬
‫מינים‪ :‬במשך זמן רב הסוג נחשב כמכיל רק שני מינים‪Echis coloratus :‬‬ ‫המובלט החוצה מהחול‪ ,‬ולטאה הנמשכת אל הפיתיון הזה נטרפת [‪.]751‬‬
‫הנפוץ ממזרח מצרים עד ערב‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬והמין ‪Echis carinatus‬‬ ‫בעוד רוב הצפעיים משחרים לטרף מן המארב‪ ,‬העכן הקטן משלב בזה‬
‫(‪ ,)Schneider, 1801‬מין וריאבילי שממלא את יתר תחום התפוצה של‬ ‫שיחור לטרף פעיל‪ ,‬ושיעור השיחור הפעיל עולה עם גיל הנחש‪ ,‬עם מצבו‬
‫הסוג‪ ,‬כלומר הן מערבית‪ ,‬הן מזרחית‪ ,‬למין הישראלי‪ .‬בעשורים האחרונים‬ ‫הגופני‪ ,‬ולקראת עונת החריפה [‪ .]798b‬מזונו בשבי בעיקר לטאות‪ ,‬אך‬
‫חוקרים שונים מחלקים את ה"מין" הזה לחמישה עד שמונה מינים‪ .‬מתוכם‬ ‫פרטים שנלכדו באזור משאבי שדה הקיאו עכברים קטנים‪ .‬במעבדה נצפה‬
‫חי במצרים (לא בסיני) (‪.]196[ Echis pyramidum )Geoffroy, 1827‬‬ ‫שותה מטיפות שעל עצמים שונים כך שאולי בטבע שותה טל [‪ .]70‬ככלל‪,‬‬
‫מחקר חדיש נרחב נסמך דנ"א לא הצליח להבהיר את הסיסטמטיקה‬ ‫העכן הקטן (כמו העכן הגדול‪ ,‬האפעה והשפיפון) שותה מים רק בתנאי‬
‫והאבולוציה בתחום הסוג [‪ .]1189‬לפי מחקר אחר‪ ,‬גם הוא נסמך דנ"א‪ ,‬יש‬ ‫טמפרטורה גבוהה (‪ 30‬מ"צ) בצירוף לחות יחסית נמוכה מ־‪30%-20%‬‬
‫להכיר בסוג כיום שישה מינים [‪ .]1405‬אגב‪ ,‬השם ‪ Echis coloratus‬הוא‬ ‫או רעב ממושך‪ ,‬אחרת המים הדרושים לו באים מהמזון [‪ .]1023‬אינדקס‬
‫במקורו בלתי חוקי‪ ,‬כי עוד מוקדם יותר ניתן לאוכלוסייה שם אחר‪ ,‬בעל‬ ‫מצב הגוף (יחס המסה לאורך) משתנה עונתית‪ ,‬גבוה יותר בעונה החמה‪,‬‬
‫קדימות‪ ,‬אבל הוועדה הבין־לאומית למינוח זואולוגי החליטה להשאיר‬
‫וההבדל גדול בנקבות מבזכרים [‪.]1367d‬‬
‫את השם המקובל על כנו למען היציבות [‪.]301a‬‬
‫רבייה‪ :‬ההזדווגות מתרחשת באביב [‪ ]1367b‬והיא ממושכת‪ .‬נצפה שהנקבה‬
‫תפוצה‪ :‬בחצי הצפוני של אפריקה ומזרחה דרך המזרח התיכון ועד למרכז‬ ‫גוררת את הזכר (איור ‪ .)74‬מין אובו־ויויפרי‪ :‬הנקבות מטילות ‪ 8-2‬ביצים‬
‫אסיה ולהודו [‪.]196‬‬ ‫בעלות קליפה קרומית‪ ,‬והצעירים בוקעים מיד או אחרי שעות אחדות‬

‫בארץ‪ :‬בארץ חי רק מין אחד מהסוג‪ ,‬שלפיכך קרוי פשוט אפעה‪.‬‬

‫‪Echis coloratus‬‬ ‫אפעה ‬
‫‪Gunther, 1878‬‬ ‫ איורים ‪259-257‬‬

‫חובבים הוסיפו לשמו העברי של האפעה‪ ,‬מעבר להחלטת‬ ‫איור ‪ .74‬הזדווגות בעכן הקטן (‪ ;)Cerastes vipera‬הנקבה גוררת את הזכר‬
‫האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬את התואר "מגוון"‪ ,‬שמיותר מבחינת‬ ‫שמאלה‪ .‬בתמונית‪ ,‬אחיזת הזנבות מאבטחת את ההמיפניס‪ .‬צילם‪ :‬הרמן צינר‪.‬‬
‫המינוח העברי (ראו פרק ‪ ,)1.5‬אך יש לו צידוק מבחינת התוכן‪.‬‬
‫הכוונה אומנם הייתה לתרגם את התואר המדעי ‪;coloratus‬‬
‫אבל הייחוד הביולוגי האמיתי בצבעי האפעה קיים בטווח הרחב‬
‫של שונות‪ ,‬או מגוון‪ ,‬בדגם ובצבעים בין פרטים שונים ובייחוד‬
‫בין אוכלוסיות שונות‪ .‬חקירה ייעודית של השונות הזאת [‪]187‬‬
‫הניבה תיאור של תת־מין נפרד בצפון ישראל וירדן‪Echis ,‬‬
‫‪( ]186[ coloratus terraesanctae Babocsay, 2003‬איור‬
‫‪ .)257‬כך נשארו יתר האוכלוסיות תחת מטרייה משותפת —‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬