Page 231 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 231

‫‪Pg: 231 - 15-Back 21-06-15‬‬

   ‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪231‬‬

   ‫[‪ .]1382‬לפעמים מתקבל הרושם בטבע שכל הדור הצעיר בקע בבת‬                                     ‫תפוצה בארץ‪ :‬בחולות הנגב המערבי (במובן הרחב)‪.‬‬
   ‫אחת‪ ,‬בן לילה (באוגוסט)‪ .‬כנראה שתנאים מסוימים מסדירים שההטלה‬
   ‫תהיה סימולטנית‪ ,‬וקוצר משך האינקובציה אינו מאפשר פיזור מועדי‬              ‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע בחול נקי‪ ,‬בייחוד דיונות‪ ,‬לרבות‬
                                                                            ‫נודדות‪ .‬נמצא גם בשטחי חול גס וחצץ אם יש בהם כתמי חול‬
                                                          ‫הבקיעה [‪.]1285‬‬    ‫חופשי‪ ,‬צְבוֵרי רוח‪ .‬מעדיף אזורים עם צומח דליל‪ .‬בניגוד לעכן‬
               ‫בשבי העכן הקטן מאריך חיים לפחות שש שנים [‪.]325‬‬               ‫החרטומים (במצרים) אינו נמצא באזורים צחיחים קיצוניים‬

   ‫ארסיות‪ :‬כנראה אינו מסוכן לאדם [‪( ]1382 ,57‬ראו גם פרקים ‪3.4.5‬‬                                                              ‫[‪ .]196‬לילי‪.‬‬
                                                                   ‫ו־‪.)4.5‬‬
                                                                            ‫העכן הקטן פעיל בעיקר באביב ובסתיו‪ ,‬בשעות הראשונות של הלילה‬
   ‫‪Genus Echis Merrem, 1820‬‬  ‫סוג‪ :‬אפע  ה‬                                    ‫[‪ .]1367c‬לפי תצפיות בחולות צומת משאבים (שלושה ק"מ מערבה‬
                                                                            ‫למשאבי שדה) טורף לטאות‪ ,‬בעיקר שנוניות‪ ,‬שלפעמים הוא מאתר‬
   ‫אפיון הסוג‪ :‬נחשים צפעיים בגודל בינוני עם גוף עבה למדי‬                    ‫במחילותיהן‪ .‬מספר הלטאות הנאכלות עומד במתאם לאורך מסלול‬
   ‫וזנב קצר למדי‪ ,‬ראש משולש רחב למדי שנבדל היטב מהצוואר‪.‬‬                    ‫החיפוש‪ ,‬מספר המחילות הנבדקות‪ ,‬גודל הנחש‪ ,‬ומשקלו היחסי של הנחש‬
   ‫הראש מכוסה מגבו בקשקשים קטנים‪ .‬הנחיר נקוב במגן נחיר‬                      ‫[‪ ,]1406‬אם כי כיוון הסיבתיות במתאמים האלה אינו מובן מאליו‪ .‬בשעות‬
   ‫שלם או חצוי‪ .‬העין בגודל בינוני עם אישון סדקי־אנכי באור‬                   ‫היום מחופר בחול (מתחפר כעכן הגדול; איור ‪ .)73‬לעיתים קרובות נמצא‬
   ‫יום‪ .‬קשקשי הגב העליונים בעלי קרינים בולטים‪ ,‬והצדדיים‬                     ‫בחול שבקרקעית מחילת עכברים‪ .‬כשטמפרטורת פני החול עולה מעל‬
   ‫בעלי קרינים משוננים בגסות ונטויים באלכסון אחורה ולמטה‪.‬‬
   ‫בחיכוך בין לולאות הגוף המצונף הם חורקים כעין קול נשיפה‬                                                        ‫‪ 38.5‬מ"צ הוא עובר למחילה [‪.]70‬‬
   ‫מרתיע‪ .‬מנגנון זה משותף לעכנים ולאפעים והתפתח גם בכמה‬                     ‫בלילה פעיל ומשוטט‪ ,‬ובבוקר אפשר לעקוב אחרי מסלולו הלילי לפי‬
   ‫נחשים אחרים [‪ .]1681‬על קולות אלה ראו גם בפרק ‪ .2.4.6‬מגן‬                  ‫העקבות‪ .‬מתברר (בעיקר על סמך תצפיות של יוסף אור ממשאבי שדה)‬
                                                                            ‫שככל שהיום חם יותר‪ ,‬כך העכנים הקטנים עושים בלילה שלאחריו דרך‬
                ‫השת ומגיני התת־זנב שלמים (לא זוגיים) [‪.]196‬‬                 ‫ארוכה יותר‪ .‬מחקר אחר הסיק שאורך המסלול אינו תלוי בטמפרטורה‬
                                                                            ‫אלא בלחות [‪ .]1406‬אין להם תחום מחיה קבוע‪ ,‬אלא הם משוטטים‬
   ‫בנוסף על אלה אופייני לסוג כיס בלוטי "סופראלביאלי" שמופיע כמעט‬            ‫בחופשיות בשטח‪ .‬הם מתקדמים בזחילה לוליינית בזריזות רבה‪ ,‬גם‬
   ‫בכל הטקסונים שבסוג ונעדר ביתר הצפעיים‪ .‬פתחו של כיס זה כרגיל‬              ‫במעלה תלוליות החול‪ .‬ברדתם במורד התלולית הם מחליקים מעט‪.‬‬
   ‫נקוב במגן השפה העליונה האחרון ותפקידו אינו ידוע [‪.]1268b ,826c‬‬           ‫בעמדה המחופרת הוא אורב לטרפו ותופס מן המארב לטאות שעוברות‬
                                                                            ‫לידו [‪ ;70‬ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לפעמים הוא מכשכש בזנבו‬
   ‫מינים‪ :‬במשך זמן רב הסוג נחשב כמכיל רק שני מינים‪Echis coloratus :‬‬         ‫המובלט החוצה מהחול‪ ,‬ולטאה הנמשכת אל הפיתיון הזה נטרפת [‪.]751‬‬
   ‫הנפוץ ממזרח מצרים עד ערב‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬והמין ‪Echis carinatus‬‬             ‫בעוד רוב הצפעיים משחרים לטרף מן המארב‪ ,‬העכן הקטן משלב בזה‬
   ‫(‪ ,)Schneider, 1801‬מין וריאבילי שממלא את יתר תחום התפוצה של‬              ‫שיחור לטרף פעיל‪ ,‬ושיעור השיחור הפעיל עולה עם גיל הנחש‪ ,‬עם מצבו‬
   ‫הסוג‪ ,‬כלומר הן מערבית‪ ,‬הן מזרחית‪ ,‬למין הישראלי‪ .‬בעשורים האחרונים‬         ‫הגופני‪ ,‬ולקראת עונת החריפה [‪ .]798b‬מזונו בשבי בעיקר לטאות‪ ,‬אך‬
   ‫חוקרים שונים מחלקים את ה"מין" הזה לחמישה עד שמונה מינים‪ .‬מתוכם‬           ‫פרטים שנלכדו באזור משאבי שדה הקיאו עכברים קטנים‪ .‬במעבדה נצפה‬
   ‫חי במצרים (לא בסיני) (‪.]196[ Echis pyramidum )Geoffroy, 1827‬‬             ‫שותה מטיפות שעל עצמים שונים כך שאולי בטבע שותה טל [‪ .]70‬ככלל‪,‬‬
   ‫מחקר חדיש נרחב נסמך דנ"א לא הצליח להבהיר את הסיסטמטיקה‬                   ‫העכן הקטן (כמו העכן הגדול‪ ,‬האפעה והשפיפון) שותה מים רק בתנאי‬
   ‫והאבולוציה בתחום הסוג [‪ .]1189‬לפי מחקר אחר‪ ,‬גם הוא נסמך דנ"א‪ ,‬יש‬         ‫טמפרטורה גבוהה (‪ 30‬מ"צ) בצירוף לחות יחסית נמוכה מ־‪30%-20%‬‬
   ‫להכיר בסוג כיום שישה מינים [‪ .]1405‬אגב‪ ,‬השם ‪ Echis coloratus‬הוא‬          ‫או רעב ממושך‪ ,‬אחרת המים הדרושים לו באים מהמזון [‪ .]1023‬אינדקס‬
   ‫במקורו בלתי חוקי‪ ,‬כי עוד מוקדם יותר ניתן לאוכלוסייה שם אחר‪ ,‬בעל‬          ‫מצב הגוף (יחס המסה לאורך) משתנה עונתית‪ ,‬גבוה יותר בעונה החמה‪,‬‬
   ‫קדימות‪ ,‬אבל הוועדה הבין־לאומית למינוח זואולוגי החליטה להשאיר‬
                                                                                                          ‫וההבדל גדול בנקבות מבזכרים [‪.]1367d‬‬
                          ‫את השם המקובל על כנו למען היציבות [‪.]301a‬‬
                                                                            ‫רבייה‪ :‬ההזדווגות מתרחשת באביב [‪ ]1367b‬והיא ממושכת‪ .‬נצפה שהנקבה‬
   ‫תפוצה‪ :‬בחצי הצפוני של אפריקה ומזרחה דרך המזרח התיכון ועד למרכז‬           ‫גוררת את הזכר (איור ‪ .)74‬מין אובו־ויויפרי‪ :‬הנקבות מטילות ‪ 8-2‬ביצים‬
                                                      ‫אסיה ולהודו [‪.]196‬‬    ‫בעלות קליפה קרומית‪ ,‬והצעירים בוקעים מיד או אחרי שעות אחדות‬

   ‫בארץ‪ :‬בארץ חי רק מין אחד מהסוג‪ ,‬שלפיכך קרוי פשוט אפעה‪.‬‬

   ‫‪Echis coloratus‬‬                 ‫אפעה ‬
   ‫‪Gunther, 1878‬‬             ‫ איורים ‪259-257‬‬

   ‫חובבים הוסיפו לשמו העברי של האפעה‪ ,‬מעבר להחלטת‬                           ‫איור ‪ .74‬הזדווגות בעכן הקטן (‪ ;)Cerastes vipera‬הנקבה גוררת את הזכר‬
   ‫האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬את התואר "מגוון"‪ ,‬שמיותר מבחינת‬                    ‫שמאלה‪ .‬בתמונית‪ ,‬אחיזת הזנבות מאבטחת את ההמיפניס‪ .‬צילם‪ :‬הרמן צינר‪.‬‬
   ‫המינוח העברי (ראו פרק ‪ ,)1.5‬אך יש לו צידוק מבחינת התוכן‪.‬‬
   ‫הכוונה אומנם הייתה לתרגם את התואר המדעי ‪;coloratus‬‬
   ‫אבל הייחוד הביולוגי האמיתי בצבעי האפעה קיים בטווח הרחב‬
   ‫של שונות‪ ,‬או מגוון‪ ,‬בדגם ובצבעים בין פרטים שונים ובייחוד‬
   ‫בין אוכלוסיות שונות‪ .‬חקירה ייעודית של השונות הזאת [‪]187‬‬
   ‫הניבה תיאור של תת־מין נפרד בצפון ישראל וירדן‪Echis ,‬‬
   ‫‪( ]186[ coloratus terraesanctae Babocsay, 2003‬איור‬
   ‫‪ .)257‬כך נשארו יתר האוכלוסיות תחת מטרייה משותפת —‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236