Page 228 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 228 - 15-Front 21-06-15‬‬ ‫‪228‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫במדגם מלוב מספר מגיני הגחון היה בזכרים (‪ 13‬פרטים) ‪141-133‬‬ ‫‪Cerastes cerastes cerastes‬‬ ‫עכן החרטומים ‬
‫(ממוצע ‪ ,)136‬ובנקבות (שש) ‪( 141-135‬ממוצע ‪ ;)138‬ומגיני התת־זנב‬ ‫)‪(Linnaeus, 1758‬‬ ‫ איורים ‪252-250‬‬
‫בזכרים (אחד־עשר) ‪( 36-30‬ממוצע ‪ )32.5‬ובנקבות (שבע) ‪( 28-26‬ממוצע‬
‫עכן החרטומים נקרא כך משום שהוא נחשב למיוצג בהירוגליפים‬
‫‪.]902b[ )27.5‬‬ ‫(כתב תמונות) של מצרים העתיקה — דמות נחש עם קרניים‬

‫תפוצה בעולם ותת־מינים‪ :‬תפוצת התת־מין הטיפוסי ‪Cerastes‬‬ ‫(אגב‪ ,‬גם הקוברה מיוצגת שם)‪.‬‬
‫‪ cerastes cerastes‬סהרית‪ :‬צפון אפריקה (בסהרה ובסביבותיה בתחומי‬
‫אלג'יר‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬קירנאיקה‪ ,‬מצרים‪ ,‬נוביה‪ ,‬וסודן) וכן בסיני ובנגב המערבי‪.‬‬ ‫תיאור‪ :‬נחש עבה באורך רו"ג מרבי של כ־‪ 800‬מ"מ בעל זנב‬
‫תת־מין שני ‪Cerastes cerastes hoofieni Werner and Sivan, 1999‬‬ ‫דק באורך כ־‪ 12%‬מהרו"ג‪ .‬הראש רחב‪ ,‬אורכו כ־‪ 5.7%‬מהרו"ג‬
‫שנבדל בעיקר בקשקשים קצת יותר גדולים ומספר נמוך קצת יותר של‬ ‫ומהווה רק ‪ 119%‬מרוחבו‪ .‬הראש שטוח למדי‪ ,‬אורכו כ־‪260%‬‬
‫מגיני גחון חי בדרום־מערב חצי האי ערב (בעיקר בתימן) [‪ .]1627‬עוד תת־‬ ‫מגובהו‪ .‬על הראש‪ ,‬בין שתי העיניים‪ ,‬מפרידים לפחות ‪14‬‬
‫מין תואר ממערב סיני (אבו רודס)‪ ,‬ונטען שתפוצתו נמשכת מדרום סיני‬ ‫קשקשים‪ .‬העין גדולה יחסית‪ ,‬קוטרה כ־‪ 17%‬מאורך הראש‬
‫דרך דרום־מזרח מצרים עד לסודן (קורדופן) — ‪Cerastes c. karlhartli‬‬ ‫והוא גדול בבירור מאורך קשקש בגב‪ .‬בינה לבין מגיני השפה‬
‫‪ — Sochurek, 1974‬אך עד עתה היה מקובל לפסול אותו ולפרשו כשם‬ ‫העליונה ‪ 5-4‬קשקשים [‪ .]196‬מספר מגיני השפה העליונה‬
‫נרדף [‪ .]196‬הסיבה הייתה שבתיאורו המקורי [‪ ]1378 ,1377‬אופיין התת־‬ ‫בממוצע ‪ .12.5‬ברבים מהפרטים שנמצאו בצפון אפריקה‪ ,‬בסיני‬
‫מין רק בדגם הגב (איור ‪ .)252‬לתכונה זו שונות מרובה‪ ,‬ואילו התיאור‬ ‫ובחולות ניצנה נישאת מעל כל עין קרן זקופה שעיקרה קשקש‬
‫הביומטרי שהובטח בתיאור מעולם לא פורסם‪ .‬ברם עתה נוכחתי שמאוחר‬ ‫אחד דמוי קוץ‪ .‬קשקשי הגב מקורנים וערוכים ב־‪ 34‬טורים‬
‫יותר ציין המתאר [‪ ]1379‬גם את היעדרו הקבוע של פס־העול (הרצועה‬ ‫בממוצע‪ .‬בצידי הגוף הקשקשים מלוכסנים כלפי מטה‪ ,‬ובעלי‬
‫הכהה מהעין בכיוון למפרק הלסת)‪ ,‬שמצוי בכל יתר אוכלוסיות המין‪,‬‬ ‫קרינים משוננים‪ .‬מספרי מגיני הגחון והתת־זנב שונים בזוויגים‪,‬‬

‫כך שייחודו של התת־מין נראה מציאותי וראוי למחקר נוסף‪.‬‬ ‫ראו למטה [‪.]1627‬‬

‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב המערבי‪ .‬בעיקר בחולות ניצנה — בדרך כלל פרטים‬ ‫הצבע היסודי בגוון החול‪ ,‬צהוב פחות או יותר‪ ,‬עם כתמים עגולים‬
‫נושאי קרניים‪ ,‬ונמצא רק לעיתים רחוקות באזורים חוליים צפוניים‬ ‫או מלבניים כהים‪ ,‬חומים או אפורים‪ ,‬בטור מרכזי בולט ולסירוגין איתו‬
‫ומזרחיים יותר‪ ,‬לרבות חולות נחל סכר — פרטים נטולי קרניים ובעלי‬ ‫כתמים קטנים יותר בזוג טורים צדדיים‪ .‬לפעמים הכתמים מלווים בנקודות‬
‫לבנבנות‪ .‬בצד הראש פס כהה נמשך מן העין לזווית הפה [‪ .]196‬מתחתיו‬
‫קרניים‪.‬‬ ‫בדרך כלל ‪ 3-1‬כתמים כהים עגלגלים‪ ,‬האחורי שבהם הגדול שבהם‪,‬‬

‫שכמותם נעדרים בדרך כלל בעכן הגדול [‪.]73‬‬
‫תפקיד הקרניים אינו ידוע ודומיינו הצעות שונות (ראו בדיון הכללי‬
‫בנחשים)‪ .‬הואיל ובמקומות רבים עכן החרטומים והעכן הקטן מופיעים‬
‫יחדיו‪ ,‬אפשר היה לחשוב שהקרניים בראשון מתגברות את השוני מן‬
‫השני‪ ,‬מעין התקת תכונות (‪ .)character displacement‬אבל סקר‬
‫בצפון אפריקה הראה שבאזורים שבהם מצוי רק עכן החרטומים דווקא‪,‬‬
‫כל הפרטים נושאי קרניים‪ ,‬ואילו היכן ששני המינים חיים בסימפטריה‬

‫רוב עכני החרטומים הם חסרי קרניים או בעלי קרניים קטנות [‪.]902b‬‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬לפי מדגם של ‪ 70‬זכרים ו־‪ 56‬נקבות מצפון אפריקה‬
‫ומסיני [‪ ]536b ,536a‬הזכרים קטנים במקצת מהנקבות (רו"ג ממוצע‬
‫‪ 443‬לעומת ‪ 452‬מ"מ); אך בכל זאת במונחים מרביים‪ ,‬אולי בשל ריבוי‬
‫הזכרים במדגם‪ ,‬הזכר הארוך ביותר (רו"ג ‪ 798‬מ"מ) ארוך מהנקבה‬
‫הארוכה ביותר (רו"ג ‪ 709‬מ"מ)‪ .‬זנב הזכרים ארוך יותר יחסית‪ ,‬במידה‬
‫מעטה אך במובהק (בממוצע כ־‪ 13%‬לעומת ‪ 11%‬מהרו"ג)‪ .‬ראשם נוטה‬
‫להיות ארוך יחסית מראשיהן‪ ,‬עיניהם נוטות להיות גדולות מעיניהן‪ ,‬הן‬
‫יחסית לראש הן באורח מוחלט (‪ 4.4‬לעומת ‪ 4.1‬מ"מ)‪ .‬המספר הממוצע‬
‫של מגיני הגחון בזכרים ‪ 141‬ובנקבות ‪ ,146‬ושל מגיני התת־זנב בזכרים‬

‫‪ 36‬ובנקבות ‪.]1627[ 32‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬עכן החרטומים (עיגולים) ועכן גדול (משולשים)‬ ‫עכן החרטומים‪ .‬נקבה מסיני‪ :‬ואדי הורה (‪)HUJ-R 8754‬‬

‫אורח חיים‪ :‬לילי בעיקר‪ .‬שוכן חולות‪ .‬במצרים שכיח ברחבי‬
‫המדינה במגוון בתי גידול‪ ,‬לרבות הרריים (לפחות עד רום ‪1,000‬‬
‫מ')‪ ,‬ובלבד שיהיו בהם כתמי חול ולאו דווקא בדיונות (בשונה‬
‫מן העכן הקטן) [‪ .]196‬מתקדם על החול ביעילות ב"זחילה‬
‫לוליינית" שמשאירה עקבות אופייניים‪ .‬מתחפר בחול על‬