Page 225 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 225 - 15-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪225‬‬

‫וצפון־מערב ירדן [‪ ,]468‬קווקז‪ ,‬טרנסכספיה‪ ,‬עיראק [‪ ,]1226b‬איראן‪,‬‬ ‫ממוצעי המינים של מספר המגינים הפוסטאוקולריים הוא ‪ ,2.19‬שמספר‬
‫אפגניסטן); איים במזרח הים־התיכון (קיקלאדים‪ ,‬רודוס) [‪.]475‬‬ ‫שורות הקשקשים באמצע הגוף ‪ ,28.1‬האורך הכולל של הגוף עד ‪293‬‬
‫מ"מ‪ ,‬ואורך הזנב כ־‪ 2.2%‬מהרו"ג [‪ .]754b‬בסוג הזה הראש (החרטום)‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬באזור הים תיכוני (לרבות הגולן)‪ ,‬בקרקעות מסוגים שונים‪,‬‬ ‫נראה מעוגל במבט מלמעלה‪ ,‬מלמטה ומן הצד‪ .‬בצדו הוונטרלי מגן‬
‫בעיקר עם צומח‪ ,‬גם במקומות יישוב‪ .‬בידינו פרט יחיד (‪,HUJ-R 8360‬‬ ‫החרטום תופס חלק קטן מהשטח‪ ,‬ובמישור הנחיריים רוחב הראש תמיד‬
‫יותר מכפול מרוחב מגן החרטום‪ .‬העיניים ניכרות מבחוץ [‪ .]1257‬טווח‬
‫איור ‪ )248‬מנאת מדבר בחולות צפון סיני (בערך ‪.)31.0°N 33.10°E‬‬ ‫הגדלים של המינים השונים עד ‪ 350-220‬מ"מ‪ .‬הזנב קצר יחסית‪ ,‬בממוצע‬

‫‪ 1.15%‬מהרו"ג [‪.]754b‬‬

‫מינים‪ :‬ארבעה [‪.]754b‬‬

‫תפוצה‪ :‬אזורים יובשניים של שלוש יבשות‪ :‬מדבר הסהרה והאי סוקוטרה‪,‬‬
‫דרום־מערב אסיה ודרום־מזרח אירופה [‪.]754b‬‬

‫בארץ חי רק מין אחד מסוג זה‪ ,‬הנחשיל המצוי‪.‬‬

‫‪Xerotyphlops vermicularis‬‬ ‫נחשיל מצוי ‬ ‫‪15‬‬
‫)‪(Merrem, 1820‬‬ ‫ איורים ‪248-247‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬נחשיל מצוי‬ ‫זהו כנראה הנחש השכיח ביותר‪ ,‬הנפגש ביותר‪ ,‬בארץ‪ ,‬גם במקומות‬
‫יישוב‪ .‬דרישותיו האקולוגיות גמישות‪ ,‬מזונו זמין‪ ,‬וגודלו הקטן תואם‬
‫אורח חיים‪ :‬חופר באדמה‪ .‬בשכבות העליונות‪ ,‬או תחת אבנים‪ ,‬נמצא רק‬
‫בחורף ובאביב (כנראה בשל הצורך בלחות)‪ ,‬ואילו בקיץ נמצאים בעומק‪.‬‬ ‫אוכלוסייה גדולה ומאפשר התחמקות מטורפים רבים‪.‬‬
‫נמצא על פני הקרקע בעיקר בשעות הערב‪ ,‬אולי גם בלילה‪ .‬ניזון בעיקר‬
‫מנמלים בכל שלבי התפתחותן‪ ,‬ולפעמים שלשולים [‪ .]475 ,196‬בצפון‬ ‫תיאור‪ :‬נחש קטן‪ ,‬אורכו הכולל עד ‪ 300‬מ"מ (המרב הידוע‪ ,‬בארץ‪392 ,‬‬
‫ירדן‪ ,‬אירביד‪ ,‬נמצא במארס ‪ 1991‬ריכוז של ‪ 23‬פרטים (באורך כולל‬ ‫מ"מ [‪ .)]790‬הראש מעוגל עם חרטום קהה ורחב‪ .‬העיניים שרידיות אך‬
‫ממוצע ‪ 153‬מ"מ) מתחת לאבן אחת; לא נמצאו שם ביצים [‪ .]120‬אויבי‬ ‫ניכרות‪ ,‬לא ברורות‪ ,‬מוסתרות תחת מגיני הראש‪ ,‬כלומר תחת מגן העין‬
‫הגדול‪ .‬מגן החרטום צר יחסית‪ ,‬רחב כשליש מרוחב הראש‪ .‬ארבעה מגיני‬
‫הנחשיל כוללים ציפורים‪ ,‬לפחות שחרורים [‪.]1043b‬‬ ‫שפה עליונה‪ .‬הגוף גלילי ועבה יחסית (בהשוואה לשני המינים האחרים‬
‫של נחשים תולעתיים בישראל)‪ .‬קשקשי הגוף חלקים ושווים סביב־סביב‪,‬‬
‫רבייה‪ :‬הנחשיל המצוי נבדל מרוב הזוחלים הישראליים (שנבדקו בנידון)‬ ‫ערוכים ב־‪ 24-21‬טורים‪ .‬הזנב הקצר (ארוך רק מעט מרוחבו) מסתיים‬
‫בכך שעונת הפעילות באשכים — חלוקות ההפחתה ותפיחת האיבר —‬ ‫בקוץ (ניכר במישוש)‪ .‬הצבע בהיר בגחון מאשר בגב‪ ,‬בדרך כלל כהה‬
‫חלה בקיץ דווקא (ראו פרק ‪ .)2.6.1‬באביב מוצאים נקבות המכילות ‪3-1‬‬ ‫(בהשוואה לשני המינים האחרים) ונוטה לחום־אפור או חום־סגול [‪.]196‬‬
‫ביצים ארוכות מאוד‪ .‬מירדן דווח על תטולות בנות ‪ 8-4‬ביצים בגודל‬ ‫הגוון‪ ,‬ובייחוד דרגת הכהות‪ ,‬מושפעים כנראה מצבע הקרקע באזור‬
‫מקורב של ‪ 6 × 25‬מ"מ [‪ .]475‬הצעירים הקטנים ביותר (עד ‪ 70‬מ"מ)‬
‫נראים בסתיו‪ .‬במאי מוצאים צעירים באורך ‪ 110-95‬מ"מ‪ ,‬שמערכת המין‬ ‫(איור ‪.)248‬‬
‫טרם התפתחה בהם‪ .‬בעולם דווח על תטולות בנות ‪ 14-3‬ביצים [‪.]900‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬מספר מגיני התת־זנב בזכרים עשרה‪ ,‬ובנקבה‬
‫שבעה ורק באופן חריג יותר‪ ,‬עד עשרה (לפי מדגם של ‪ 33‬פרטים מתורכיה‬

‫וישראל) [‪.]1153‬‬

‫תפוצה בעולם‪ :‬דרום־מזרח אירופה (דרום יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬אלבניה‪,‬‬
‫דרום בולגריה‪ ,‬יוון); דרום־מערב אסיה (תורכיה‪ ,‬סוריה ולבנון עד ישראל‬

‫‪Family Viperidae‬‬ ‫משפחה‪ :‬צפעיים ‬

‫אפיון‪ :‬הצפעיים הם הנחשים ה"מתקדמים" ביותר‪ ,‬בעלי מנגנון‬ ‫נחשיל מצוי‪ .‬מן הספרות‪ .‬לפי [‪]169‬‬
‫ההכשה המשוכלל ביותר‪.‬‬

‫הגולגולת דומה יחסית לזאת של הפתניים אך גבוהה יותר‪.‬‬
‫המקסילה — עצם הלסת העליונה — מקוצרת ביותר ועבה‬
‫במישור האנכי‪ ,‬בת תנועה‪ ,‬ובמצב מנוחה מקופלת אחורה‬
‫יחד עם שן הארס שמקובעת עליה‪( .‬המקסילה נושאת רק שן‬