Page 219 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 219

‫‪Pg: 219 - 14-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪219‬‬

‫עין־חתול אפור‪ .‬נקבה מהנגב המערבי‪ :‬עסלוג' (‪)HUJ-R 3287‬‬

‫סדורים ב־‪ 19‬טורים באמצע הגוף‪ .‬מגיני גחון‪ ;254-214 ,‬מגן השת שלם;‬                             ‫מפת ממצאים‪ :‬עין־חתול חברבר‪.‬‬
               ‫מגיני תת־זנב‪ 59-46 ,‬זוגות (הנתונים מירדן וממצרים)‪.‬‬          ‫המשולשים מציינים פרטים חשודים כצורת מעבר לעין־חתול אפור‬

‫שונה מעין־החתול החברבר בפרטי צבעיו‪ .‬הצבע היסודי אפור בהיר‪.‬‬           ‫כשהמין הזה נוקט את עמדת ההתגוננות האופיינית לסוג‬
‫צבע הגחון דומה למדי לצבע הגב‪ .‬הראש והעורף שחורים מגבם‪ .‬הגוף‬          ‫(ראו שם) הוא נראה כמחקה במידה מסוימת את הצפע המצוי‪,‬‬
‫אפור‪ ,‬בצעירים עם כ־‪ 40-30‬פסי רוחב שחורים צרים שאינם מגיעים‬
‫לגחון (הרווחים ביניהם רחבים פי כמה מהפסים)‪ ,‬ושהולכים ודוהים עם‬                              ‫שתפוצתו בארץ חופפת היטב [‪.]1545‬‬
‫הגדילה ונעלמים בפרטים גדולים‪ ,‬אך הראש והעורף נשארים שחורים‬
‫גם באלה‪ .‬אכן הייתה גם הצעה לכנותו עין־חתול מאפיר‪ .‬יש מידע חלקי‬       ‫רבייה‪ :‬בישראל נמצאו בשלוש נקבות תטולות של חמש‪ ,‬חמש‪ ,‬ואחת־‬
‫על שונות גיאוגרפית בתחום הנתונים הנ"ל — לפרטים בצפון פחות מגיני‬      ‫עשרה ביצים [‪ .]656m‬מאירופה דווח שהנקבה מטילה שבע‪-‬שמונה ביצים‬
                                                                     ‫בגודל כ־‪ 35 × 14‬מ"מ [‪ .]1302‬בדרום־מערב סוריה עונת החיזור וההזדווגות‬
                       ‫גחון ופחות פסי רוחב מאשר בדרום [‪.]471 ,196‬‬    ‫מתחילה בראשית מאי‪ .‬הנקבות מטילות שש‪-‬שמונה ביצים בתטולה‪.‬‬
                                                                     ‫לאבקועים אורך כולל של ‪ 18-13‬ס"מ‪ .‬דגם צבעיהם דומה לשל מבוגרים‬
                                     ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬אין מידע‪.‬‬  ‫אבל לפי מעקב בשגר אחד הגוון משתנה‪ .‬גון הרקע בהתחלה אפור־צהבהב‪,‬‬
                                                                     ‫אך בתוך שבועות מספר השתנה לחום־אדמדם של המבוגרים [‪.]519‬‬

                                                                     ‫‪Telescopus hoogstraali‬‬  ‫עין־חתול אפור ‬
                                                                     ‫‪Schmidt and Marx, 1956‬‬           ‫ איור ‪244‬‬

                                                                     ‫פרשת גילויו ותיאורו של המין ה"אנדמי" הזה קצת מעציבה‪.‬‬
                                                                     ‫יעקב הופיין [‪ ]1483‬עמל במשך שנים אחדות על תיאור יסודי‬
                                                                     ‫של המין שנתגלה בנגב‪ ,‬על סמך כעשרה פרטים‪ .‬סמוך לסיומו‬
                                                                     ‫הקדימוהו שני החוקרים מהמוזיאון לטבע בשיקגו‪ ,‬שלא תקשרו‬
                                                                     ‫עם ידידיהם באזור‪ ,‬ותיארו את המין על סמך שני זכרים מסיני‪,‬‬
                                                                     ‫תיאור דל יחסית [‪ .]1289‬המין מתייחד בהשתנות דגם הצבעים‬

                                                                                                                     ‫תוך הגדילה‪.‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬עין־חתול אפור‪ .‬ראו גם מפת עין־חתול חברבר‬                 ‫תיאור‪ :‬נחש נדיר יחסית הדומה מאוד למין השכיח עין־חתול חברבר אך‬
                                                                     ‫גדול ממנו‪ .‬אורכו הכולל עד כ־‪ 1,000‬מ"מ‪ ,‬מזה כשביעית עד שישית‬
                                                                     ‫לזנב‪ .‬הראש נבדל מהצוואר‪ .‬הפילאוס מכסה חלק קטן יחסית מהראש‪,‬‬
                                                                     ‫כך שרוב שטח הראש מכוסה קשקשים כקשקשי הגב‪ .‬מגן המצח רחב‪,‬‬
                                                                     ‫רוחבו כשלושה רבעים מאורכו‪ .‬מגן הרסן ארוך‪ ,‬וגובל בעין‪ .‬קשקשי הגב‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224