Page 217 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 217

‫‪Pg: 217 - 14-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪217‬‬

             ‫עין־חתול אדמדם‪ .‬זכר מעמק הירדן (‪)HUJ-R 8925‬‬           ‫עצמות הקוואדרט‪ .‬כך מתקבל מופע שנראה כמחקה נחשים‬
                                                                   ‫צפעיים [‪ .]1553 ,1545‬כפי הנראה תצלומים של עמדות כאלה‬
‫מבוגרים הוא ‪ 480‬מ"מ ושל נקבות ‪ 820‬מ"מ והזוויגים שונים‬              ‫גרמו לכך שלפעמים נחשים אלה מתוארים בספרות [‪]1397‬‬
                  ‫גם בצבע ובהתנהגות (וראו למטה) [‪.]1695‬‬            ‫כבעלי ראש רחב ושטוח הנבדל מאוד מן הצוואר‪ .‬לאמיתו‬
                                                                   ‫של דבר במצב רגוע הראש סגלגל‪ ,‬אומנם רחב מהצוואר‪ ,‬אבל‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬תפוצה סהרו־ערבית‪ :‬צפון ומזרח אפריקה‪ ,‬דרומה עד‬
‫אתיופיה‪ ,‬אריתריאה‪ ,‬סומליה וצפון קניה [‪ ;]926b‬לרבות מצרים כולל‬                          ‫העורף אינו נבדל מהצוואר בצורה בוטה‪.‬‬
‫סיני‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן (בעיקר לאורך השבר הגדול ובוואדי רם) וחצי האי‬
                                                                   ‫מינים‪ :‬בסוג כתריסר מינים‪ .‬השונות הגיאוגרפית והסיסטמטיקה של‬
                        ‫ערב‪ .‬נמצא בטווח רום מ־‪ 1,350-400‬מ' [‪.]471‬‬  ‫המינים במזרח התיכון‪ ,‬לרבות צפון אפריקה‪ ,‬ממתינות למחקר‪ .‬מסביבתנו‬
                                                                   ‫הקרובה ראוי להזכיר את (‪ T. nigriceps (Ahl, 1924‬של מערב ירדן‪,‬‬
‫תפוצה בארץ ותת־מינים‪ :‬בנגב לרבות הערבה‪ ,‬בכיכר ים המלח ולאורך‬       ‫המגיע עד לאנטוליה [‪ ]825‬ועשוי להופיע בגולן‪ .‬מין זה דומה לעין־‬
‫בקעת הירדן מגיע צפונה עד לגלבוע‪ .‬בארץ מצוי התת־מין הטיפוסי ‪T.‬‬      ‫החתול החברבר אבל הכתמים השחורים על הגוף הם בצורת פסי רוחב‬
                                                                   ‫צרים יחסית וסדירים למדי‪ .‬היו שהתייחסו לשני המינים כתת־מינים במין‬
                                                                   ‫אחד (החברבר) אך בלא שמץ של הנמקה [‪ .]937b ,515‬ברם‪ ,‬לאחרונה‬
                                                                   ‫נמצאו שני המינים בדרום־מזרח תורכיה בסימפטריה‪ ,‬תופעה המאשרת‬

                                                                                               ‫את מעמדם כמינים (ולא תת־מינים) [‪.]650‬‬

                                                                          ‫תפוצה‪ :‬רחבי אפריקה‪ ,‬דרום־מערב אסיה‪ ,‬ודרום־מזרח אירופה‪.‬‬

                                                                                               ‫בארץ‪ :‬שלושה מינים‪ ,‬המובחנים כדלקמן‪:‬‬
                                                                   ‫‪ .1‬מגן הרסן מופרד מן העין על ידי מגן פראוקולרי קטן‪ .‬קשקשי הגב‬
                                                                   ‫סדורים ב־‪ 23-21‬טורים באמצע הגוף‪ .‬צבע הראש חום או אדמדם‬
                                                                   ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬עין־חתול אדמדם ‪T. dhara‬‬
                                                                   ‫‪ .--‬מגן הרסן גובל בעין‪ .‬קשקשי הגב ככלל סדורים ב־‪ 19‬טורים (נדיר‪,‬‬
                                                                   ‫‪ 17‬או ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .  )21‬‬
                                                                   ‫‪ .2‬מספר מגיני הגחון קטן מ־‪ ;200‬בעורף קולר שחור רחב והראש בדרך‬
                                                                   ‫כלל בהיר ממנו‪ .‬לאורך הגוף כתמים לא סדירים‪ ,‬לפעמים מתקשרים‬
                                                                   ‫לפסי רוחב חלקיים  ‪. . . . . .‬עין־חתול חברבר ‪T. fallax syriacus‬‬
                                                                   ‫‪ .--‬מספר מגיני הגחון עולה על ‪ .200‬הראש והעורף שחורים והגוף‬
                                                                   ‫אפור‪ ,‬בצעירים עם פסי רוחב צרים (הרווחים ביניהם רחבים פי כמה‬
                                                                   ‫מהפסים) ההולכים ודוהים עם הגדילה ונעלמים במבוגרים ‪. . . . . .‬‬
                                                                   ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬עין־חתול אפור ‪T. hoogstraali‬‬

                                                                   ‫‪Telescopus dhara‬‬         ‫עין־חתול אדמד  ם‬
                                                                   ‫)‪(Forskål, 1775‬‬                     ‫ איור ‪242‬‬

                                                                   ‫המין הזה נודע בהבדלים גדולים בין הזכר לנקבה‪ ,‬גם בהתנהגות‬
                                                                                                                 ‫השיחור לטרף‪.‬‬

                                                                   ‫תיאור‪ :‬אורכו הכולל לרוב עד ‪ 800‬מ"מ ולעיתים יותר‪ .‬במצרים‬
                                                                   ‫עד ‪ 837‬מ"מ [‪ ,]555‬ומזה ‪ 16%-13%‬לזנב [‪ .]196‬מירדן דווח‬
                                                                   ‫רו"ג עד ‪ 820‬מ"מ והזנב מוסיף ‪ 21%-17%‬מהרו"ג‪ .‬מערב‬
                                                                   ‫דווח על אורך כולל מרבי של ‪ 900‬מ"מ [‪ .]471‬הגוף נראה דק‬
                                                                   ‫יותר וארוך מאשר בבני סוגו האחרים בישראל‪ .‬הראש נבדל‬
                                                                   ‫מהצוואר‪ ,‬והחוטם רחב יחסית‪ .‬הפילאוס מכסה חלק קטן יחסית‬
                                                                   ‫מהראש‪ ,‬כך שרוב שטח הראש מכוסה קשקשים כקשקשי הגב‪.‬‬

                                                                   ‫מגן המצח רחב‪ ,‬רוחבו כשני שליש מאורכו‪ .‬מגן הרסן ארוך ואינו נוגע‬
                                                                   ‫בעין (בינו ובין העין מגן פראוקולר קטן)‪ .‬קשקשי הגב ערוכים ב־‪-21‬‬
                                                                   ‫‪ 23‬טורים‪ .‬מגיני גחון‪ ;274-235 ,‬מגן השת שלם; מגיני תת־זנב‪79-61 ,‬‬
                                                                   ‫זוגות (השכיח ‪ .)77-74‬במצרים מספרם קטן יותר‪ .]196[ 66-57 ,‬הצבע‬
                                                                   ‫אינו כולל כתמים שחורים; הדגם שונה בפרטים שונים וגם משתנה עם‬
                                                                   ‫הגיל‪ .‬גון הרקע חום או אדמדם‪ ,‬אחיד או עם כתמים או אוכפים שקווים‬
                                                                   ‫לבנים או חיוורים מפרידים ביניהם‪ .‬הראש אדמדם כהה מן הגוף ומנומר‬

                                                                     ‫בתגים כהים‪ .‬צבע הגחון דומה לצבע הגב אך חיוור יותר [‪.]471 ,196‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬עין־חתול אדמדם‬                                         ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬האורך הכולל הממוצע של זכרים‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222