Page 341 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 341

‫‪Pg: 341 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק מט‬

            ‫משל נתן‬

‫קרני השמש הפציעו מבעד לחלון לקראת ערוב היום הגדול‪,‬‬
‫יום סליחה‪ ,‬מחילה וכפרה של הבורא לעמו ישראל השבים אליו‬
‫בתשובה‪ .‬הרחובות ריקים מאדם‪ ,‬תושבי העיר מסתופפים יחדיו‬
‫במקומות ריכוזיהם‪ ,‬מתחזקים בתשובה‪ ,‬שבים אל יוצרם‪ .‬אווירת‬
‫חרדת היום המיוחד מתקרבת לסופה‪ ,‬מוכנה לקבל את ימי שמחת‬

                                                                  ‫חג הסוכות‪.‬‬
‫אדם אחד פוסע ברחובות הקריה‪ ,‬מחיש צעדיו לבית המלך‪ ,‬בטרם‬

                                                                ‫יסתיים היום‪.‬‬
‫דלתו של המלך נפתחת‪ ,‬ובפתחה ניצב נתן הנביא‪ .‬לבושו צחור‬

       ‫כשלג‪ ,‬גופו עטוף בטלית לבן כמלאך המשרת את פני ריבונו‪.‬‬
‫המלך יושב על רצפת החדר‪ ,‬קול בכייתו נשמע‪ ,‬מתחת לטלית‬

                                  ‫הרטובה מהדמעות המכסה את ראשו‪.‬‬
          ‫נתן משתעל שיעול קל‪ ,‬מסב את תשומת לב המלך אליו‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מרים עיניו‪ ,‬מזדקף על רגליו‪ ,‬חולק כבוד לנביא נתן‪" .‬שלום‬
‫עליכם‪ ,‬אדוני נתן"‪ ,‬אומר ָ ּד ִוד מייצב את קולו‪" :‬מה הביא אותך‬

                                                          ‫אליי בעת הזאת?"‬
‫"שלום לך‪ ,‬אדוני המלך‪ .‬אני יודע שעת זו אינה ראויה להטריד‬
‫איש ישראלי‪ .‬עת תשובה והתכנסות היא העת‪ .‬אולם יש נושא חשוב‬
‫ביותר שבו עליי לדבר עם המלך"‪ .‬מתנצל נתן‪" :‬יום הכיפורים הוא‬
‫הזמן לתיקון עוולות‪ .‬מעשה נורא הגיע לאוזניי‪ ,‬ואמרתי לעצמי כי‬
‫יש להביאו בדחיפות למלך"‪ .‬הנביא החל לספר‪" :‬יש בעיר אחת‬

‫‪341‬‬
   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346