Page 345 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 345

‫‪Pg: 345 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"אבא יקר‪ ,‬אני חטאתי‪ ,‬עברתי על מצוותך‪ ,‬ניאצתי את שמך‪ .‬אך‬
‫במה חטא הילד? למה ייענש בעווני? מה עוול בכפיו?" ָ ּד ִוד שרוע‬
‫על רצפת חדרו‪ ,‬שישה ימים לא אכל ולא שתה‪ .‬שעות מעטות לאחר‬
‫שילדה ַּבת ֶׁש ַבע את בנם הגיעה הבשורה כי משהו לא בסדר עם‬

                                                                         ‫הילד‪.‬‬
‫"אני לא יודעת מה זה אדוני המלך"‪ ,‬אמרה המיילדת‪" ,‬אבל‬
‫התינוק לא נושם כראוי‪ ,‬כל רגע הוא נחנק כאילו אין לו אוויר‬
‫לנשום‪ .‬אף פעם לא ראיתי מצב כזה"‪ .‬המיילדת ניסתה לעודד‪" :‬אל‬
‫תדאג אדוני המלך‪ ,‬אני בטוחה שהכול יהיה בסדר‪ ,‬בסוף‪ ,‬בעזרת‬

                                                          ‫השם הוא יתגבר"‪.‬‬
‫האישה יצאה ו ָ ּד ִוד התמוטט על הארץ בבכייה‪" .‬אנא אבי‪ ,‬חמול‬
‫על הילד‪ ,‬העבר את חטאתי ממנו‪ .‬אל נא ימות הילד בעווני‪ .‬קראתי‬
 ‫אליך ה' ואל אלוקי אשווע‪ ,‬הסר מהעולל את דינך וחוס על חייו"‪.‬‬
‫קולות הבכי נשמעו מבעד לדלת‪ .‬שישה ימים של צום‪ ,‬צעקות‬
‫ובכיות‪ ,‬המהדהדים ברחבי הבית הגדול‪ ,‬אוחזים בליבות השומעים‬

                              ‫מחברים אותם לתפילה לשלום בן המלך‪.‬‬
‫ָצד ֹוק הכוהן ויה ֹו ָׁש ָפט המזכיר עומדים מאחרי הדלת‪ ,‬מחליפים‬
‫מבטים כשואלים זה את זה מי יהיה האדם שיבשר למלך את‬

                                                            ‫הבשורה המרה?‬
‫"אני חושש לבשר לו על כך"‪ ,‬שח ָצד ֹוק ליה ֹו ָׁש ָפט‪ ,‬כקורא את‬
‫מחשבותיו‪" .‬אמרו לי‪ ,‬שזה זמן רב‪ ,‬שישה ימים שהוא לא מפסיק‬

                                                     ‫לבכות"‪ ,‬אמר בדאגה‪.‬‬
‫"לא רק שהוא בוכה כל הזמן"‪ ,‬הוסיף יה ֹו ָׁש ָפט‪" ,‬הוא גם לא אכל‬
‫ושתה מאז שהגיעה אליו הבשורה שהילד חולה‪ .‬כל פעם שהבאנו‬
‫אליו אוכל‪ ,‬הוא לא קם מהארץ‪ .‬המשרתים מביאים אוכל ושתייה‬
‫ומוציאים מהחדר את האוכל והשתייה מהפעם הקודמת בלי שהמלך‬
‫טעם מהם‪ .‬אני מקווה שהבשורה המרה לא תשבור את רוחו לגמרי‪,‬‬

                    ‫אני חושש שהוא יפגע בעצמו למשמע הבשורה"‪.‬‬

‫‪345‬‬
   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350