Page 397 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 397
Pg: 397 - 13-Front 21-10-20
המלך דוד
האישה ראתה את מבט המלך" :אל נא ייחר אף אדוני בשפחתו
על ששיקרתי למלך בסיפור על מעשה בניי .יודע העם את לב המלך,
וכואב הוא על צרתו .אמרתי לעצמי ,אלך אל המלך ואמשול לו
משל ,וכאשר יפסוק המלך על משלי ,יפסוק על בניו .כדי שלא יהיה
אדוני המלך נוגע בדבר ,המשלתי את דברי .כי כמלאך האלוקים ,כן
אדוני המלך ,לשמוע הטוב והרע ,וה' אלוקיך יהי עימך".
פני המלך הפכו מהורהרות" :אף שאישה חכמה ופקחית היא,
מישהו מסר לה את הפרטים ,אדם היודע ובקי היטב בדיני התורה
ויודע את לבבי .היא צדקה בדבריה והיטיבה למשול את המשל .אין
בני ַא ְב ָׁשל ֹום חייב מיתה ,ואינו צריך לגלות מארצנו .אך מי שלח
אותה?" המלך נעץ מבטו בעיני האישה" :אל נא תכחדי ממני דבר,
אשר אני שואל אותך".
האישה הביטה במלך ,רעד פחד קל עבר בגופה מאימת המלכות:
"ידבר נא אדוני המלך".
"היד י ֹו ָאב איתך בכל זאת?" שאל המלך.
"חי נפשך ,אדוני המלך" ,אמרה בפליאה מדיוק דבריו של המלך,
"אם יש להימין ולהשמאיל מכל אשר דיבר אדוני המלך .כי עבדך
י ֹו ָאב הוא ציווני ,והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה,
לבעבור סבב את פני הדבר ,עשה עבדך י ֹו ָאב את הדבר הזה .ואדוני
חכם כחכמת מלאך האלוקים ,לדעת את כל אשר בארץ" .מבט
הערצה לחכמת המלך כיסה את פניה.
"תודה לך בתי על דברייך ועל משלך המחכים .ברוכה תהי
להשם" ,אמר המלך פוטר את האישה מלפניו .הבזק אור ניצת
בעיניים הכבויות.
"קראת לי אדוני המלך?" אמר י ֹו ָאב ,מחווה קידה עמוקה למלכו.
"אכן כן ,י ֹו ָאב ידידי" ,אמר המלך בחיוך" ,היטבת להרצות את
דבריך על ידי האישה ששלחת לי .הנה נא עשיתי את הדבר הזה ,לך
397
