Page 396 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 396
Pg: 396 - 13-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
גואלי הדם ,שלא ירצחו את בני ,ויוכל בני לצאת ממקום מסתורו
וישוב אל ביתי".
ָ ּד ִוד התבונן ,מקבל את דברי האישה הנבונה" .צודקת את בדברייך.
חי ה' אם ייפול משערת בנך ארצה" ,נשבע המלך" .גוזר אני בגזרת
המלכות שהפוגע בבנך ענוש ייענש .אשלח לגואלי דם בנך מאנשיי
שיזהירו אותם על הדבר".
"תודה אדוני המלך" ,אמרה האישה ,חיוך קל עלה על פניה.
"האוכל לדבר עוד דבר מה אל אדוני המלך?"
"דברי" ,אמר המלך ,מצפה למשמע דברי האישה.
"מחילה מכבוד אדוני המלך ,אין עמך ישראל רשעים ,חס ושלום,
כאשר אמרתי למלך .ואיך עלתה על דעת המלך כי ירצו משפחת
בני להרוג את בני הרוצח? הרי לא היו עדים והתראה כאשר קם על
אחיו והרגו .אל נא ישוב אדוני המלך ממשפט האמת אשר אותו
חרץ ,אך משפט זה אינו על בניי אלא על בני המלך" ,אמרה האישה,
בהביטה על פניו הנדהמות של המלךַ " .א ְב ָׁשל ֹום בן המלך רצח את
אחיו ַא ְמנ ֹון ,מכיוון שעשה מעשה שלא ייעשה לאחותו ָּת ָמר .אף
שהיו עדים למעשה ,לא הייתה התראה .לפיכך בבית-דין לא יחויב
מיתה .בנושא גדרת הפרצה בפני הרוצחים ,כמו שאמרתי ,אנשים
לא ילמדו מאח שרצח את אחיו לרצוח .בקשר לגואלי הדם ,המלך
יכול לגזור שלא יפלו משערות ַא ְב ָׁשל ֹום ארצה .ובכלל בעצם לא
ַא ְב ָׁשל ֹום רצח את אחיו ,אלא השומרים ,ואין שליח לדבר עבירה.
אם תאמר שהם היו אנוסים על פי ַא ְב ָׁשל ֹום ,הרי דין ַא ְב ָׁשל ֹום מסור
לשמים .אם מחויב הוא מיתה ,יעשה ה' הטוב בעיניו ויהרגהו .ואם
לאו ,מדוע יהרגהו אדוני המלך?! ואף אם יחיהו אדוני ,מדוע יהיה
גולה ,חי בין הנוכרים בארץ טמאה? ישיב אדוני את בנו אליו ,כשם
שפסק להשיב את בני אליי".
המלך הביט באישה בכעס הנסוך בשמחת תקווה .כעס על
שכיחשה בדבריה ,שמחה על התקווה להשיב את בנו אליו.
396
