Page 370 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 370
Pg: 370 - 12-Back 21-12-05
הבארוק ,כגון ג׳ון דאן – שעשוע אינטלקטואלי לרצינות מלאה .היא רואה
במחשב ובתקשורת האינטרנטית ״מרחב מחיה״ רוחני ,שמאפשר אולי מגע
עם האל .המחשב הוא תחנת ביניים יציבה בדרך מן העצמי אל האובייקט .הוא
נותן בידי העצמי לצאת מבדידותו ומסבלו ולנסות לגעת ב״דברים״ ,בעולם
ובבורא העולם ,באמצעות ההרחבה האדירה של מערכת הקומוניקציה שהוא
מביא עימו .זה ,בעצם ,החידוש העיקרי שחידשה בת־ציון ב״אח ֵרי״ – הצגת
המחשוב כחוליה בקצה שלשלת החוליות ה״מגשרות״ או המתווכות ,הנמשכת
לאורך שירתה מראשיתה .נעשה כאן עוד ניסיון ,לא נטול הומור ,לצאת מן
הבדידות הנוראה של הסובייקט המופרד מן האובייקט ,והרואה בהפרדה זו
פגם ,מחלה ואסון .ברור שגם חוליה זו אינה מבטיחה חיבור יציב ,עמיד בכל
התנאים בפני התנתקות ותעתועי תולעים ופצחנים .ובכל זאת הוא הבסיס של
האופטימיות המסוימת הניכרת ב״אח ֵרי״.
מקבילה למחשב ,או בעצם מכינה אותו ,היא השפה עצמה בבחינת שיטה
סמנטית סדורה ,היינו מערכת תקשורת שמבוססת על נורמות דקדוקיות
ותחביריות .כבר נתקלנו בחיבתה המיוחדת של אלה בת־ציון לתחביר,
למילונאות ,לכרטוס מילים ,לספרנות .השיר ״חזרתי הביתה בשלום כמו טייס
ממשימה מסוכנת״ (עמ׳ )286-285מעלה חיבה זו למעמד של אמונה ,שהיא
גם סוג של הנאה עילאית .הדובר שלו חותם את דבריו ואומר :״אני רובץ בתוך
המסע הלשוני וכולי מלא נועם / .כולי מלא בנועם הדקדוק״ .הלינגוויסטיקה
נחשבת כאן שוות ערך לאמונה בהשגחה ,לציפייה למשיח ,לאמונה בשכר
ועונש .בעזרתה לימדה המשוררת את שירה ,שהיה רגיל לקונן ,להיות שמח ,וכך
״בזמן האחרון הוא שר ,רוקד והחיוך שלו עמוק יותר״ .״התוכנה הענקית שלי
לניתוח מורפולוגי של כל מילה בעברית״ יצרה ״מרחב מחיה״ שהוא גם מרחב
חניה ,מעין שדה תעופה בלשני .כאן היא יכולה לקרקע זמנית את המטוס שלה,
שבו היא מעופפת מעלה ומטה במרחב הרגשות והמחשבות ,לשוב ולהטיס אותו
מהתנסות להתנסות – מסע ,שבאמצעות תרגומו ״להגאים ,הברות ,מילים,
משפטים / ,שירים (לקסמות ,מורפמות ,מבנים אסינדטיים״ ,)37נכתבים אחריו
״שיריי היפים .חקר השירה הוא חקר הלשון ,״הלשון שתתאר את חקר המסע״.
בסיום דברינו ניתן את הדעת לעוד שיר אחד ב״אח ֵרי״ ,הוא ״השיר על
הספר הסגור״ (עמ׳ .)306-303זה ,כאמור ,שירה הרצוף הארוך ביותר
37״לקסמה״ – ערך במילון; ״מורפמה״ (בעברית :״צ ּורן״) – יחידת המשמעות הקטנה
ביותר בלשון (כגון שורש ,בניין ,נטייה); מבנה אסינדטי – מבנה תחבירי לא מקושר,
שחסרה בו מילת קישור.
| 370דן מירון