Page 368 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 368

‫‪Pg: 368 - 12-Front 21-12-05‬‬

‫מפרשים ובעשרים קני תותח‪ ,‬שתעגון בנמל ותיקח נקם מכל אלה שהשפילוה‪.‬‬
‫בשירים אחרים חוזרת המשוררת ל״הלם השחור״‪ ,‬לסכינים‪ ,‬לחיתוך‬
‫העצמי‪ ,‬לדם המוגר ולעמידה על פי הבור של ״הקבר הסימבולי״ (עמ׳ ‪;)308‬‬
‫לתיאורו של גוף האדם כ״שחצן וטיפש‪ ,‬בעיקר טיפש״ (עמ׳ ‪ ;)298‬להכרה‬
‫״שאי־אפשר לנוס מהכלוב״ של החיים הפגומים‪ ,‬שכן ״הכלוב הזה הוא ביתי״‪,‬‬
‫ו״קמשוני העצב״ הניתנים בו הם המזון היחיד שבהישג יד‪ .‬״אפשר רק לחבר‬
‫שירים בתוך הכלוב ‪ /‬כדי לתת איזו משמעות לחיים שבכלוב״‪ ,‬ואולי גם‬
‫לזכות בשמץ של חסד מ״בעל הבית״‪ ,‬שיוסיף כמה זירעונים למנת קמשוני‬
‫העצב‪ .‬הדוברת זועקת לעזרה ״הצילו״; ״אבל כולם אסורים יותר ממני״‪ .‬היא‬
‫לפחות ״שרה בתוך הכלוב״; ״מתעברת״ ושבה ומתעברת מרוח השירה כמין‬

            ‫מרייה של דת הפיוט‪ ,‬ואינה חדלה ללדת שיר אחר שיר (עמ׳ ‪.)292‬‬
‫המעניינים והחדשניים שבשירי הקובץ הם אלה שבהם מפתחת המשוררת‬
‫מעין אובייקט חדש‪ ,‬ריאלי ופרקטי למדי‪ ,‬שמאפשר קשר בין ה״אני״ המשתמש‬
‫בו לבינו וגם למה שמעבר לו‪ .‬אובייקט כזה הוא‪ ,‬למשל‪ ,‬המחשב‪ .‬אין זו‬
‫הופעתו הראשונה בשירי בת־ציון‪ .‬הדוברת כבר פיתחה‪ ,‬כזכור‪ ,‬מעין ״יחסים״‬
‫עם המחשב בשיר ״מה שניסיתי להיזכר חמק לחלוטין״ ב״שפת־סף״ (עמ׳‬
‫‪ .)247-246‬שם שאלה הדוברת את המחשב אם יש לה ״עתיד״‪ ,‬והוא השיב לה‬
‫בשאלה אם עליו למחוק את שמה הקודם‪ ,‬גבריאלה אלישע‪ ,‬בכל מסמך שהוא‬
‫אצור בו (רמז לכך שאם מוחקים את העבר‪ ,‬אולי אין מקום לביטחון בעתיד)‪.‬‬
‫מכל מקום ב״אחֵרי״ זוכה הנושא לפיתוח רב־תנופה‪ ,‬עד כדי העמדת פואטיקה‬
‫אינטרנטית‪ .‬כך בשיר ״אינני מחכה אלא למילות שיר ‪22‬״ (עמ׳ ‪)272-271‬‬
‫שיופיעו על צג המחשב‪ .‬במקומן מופיעה המילה המהבהבת ״כריתה״‪ ,‬המעלה‬
‫על הדעת מייד אפשרות של כריתת שד (אף שהמחשב התכוון כנראה לכריתת‬
‫שמה הקודם של המשוררת‪ ,‬שכמוה ככריתת איבר שבגוף)‪ .‬״השד שלי בריא״‪,‬‬
‫אומרת הדוברת‪ ,‬אבל יש ״אזורים מוגלתיים ‪ /‬במה שנקרא ׳נפש׳״ (ואולי משום‬
‫כך נדרשה לה כריתת השם שזוהה עם אותם אזורים)‪ .‬הדוברת זקוקה אפוא‬
‫ל״תרפיית מחשב״‪ ,‬שהיא ״דיסציפלינה חדשה״ שיש בה כדי להרפות ולהשכיח‪.‬‬
‫זו תסלול ״דרך מן הראש אל המסך״‪ ,‬תתחיל לעבד ״תמליל״ ותיצור ״מרחב‬
‫מפרה״‪ ,‬הוא ״מרחב המחיה שבין האדם למחשב״‪ .‬המשוררת קונה לעצמה בדרך‬
‫זו מרחב מחיה (‪ )Lebensraum‬התנהגותי‪ .‬המחשב הוא לא רק העצמי‪ ,‬אלא גם‬
‫אישיות לעצמה העונה לשם; הוא ידיד‪ ,‬מטפל‪ ,‬מורה קפדן אך מתחשב; הוא‬
‫מקפיד מאוד על פרטים‪ ,‬מציג כמה אופציות‪ .‬מאחר שציווה על כריתה‪ ,‬אולי‬
‫הוא יכול לסייע בכריתת האזורים המוגלתיים ובפריקת מטען מיותר מ״מזוודות‬
‫הזיכרון״‪ .‬רק אז תסור מן הדוברת הכבדות העופרתית‪ ,‬שעליה דיווחה בראשית‬

                                                               ‫‪ | 368‬דן מירון‬
   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373