Page 363 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 363

‫‪Pg: 363 - 12-Back 21-12-05‬‬

‫המשוררת במילים שמזכירות כתובים עתיקים שרוח המיתוס עודה מרחפת‬
‫מעליהם‪ :‬״בכוחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב״ (איוב כו‪ ,‬יב);״רוגע הים ויהמו‬
‫גליו״ (ישעיהו נא‪ ,‬טו; ירמיהו לא‪ ,‬לד)‪ ,‬״הלוא את [זרוע ה׳] היא המחצבת‬
‫רהב מחוללת תנין״ (ישעיה נא‪ ,‬ט)‪ ,‬וכן שאר רסיסי המיתוס של מלחמת י ֹהוה‬
‫ב״ים״‪ .‬המשוררת מרגישה כמי שנסחף ב״מים טורפים״ (במקום ״טרופים״)‪,‬‬
‫ועליו ״להרגיע״ אותם‪ .‬רק קולמוס השירה מאפשר לחולל רהב ולחדור אל‬

                                                                   ‫קרבי התנין‪:‬‬

                                           ‫ַא ְר ִּגי ַע ֶאת ַה ָ ּים ְּב ֶה ֵּנף ֻק ְלמ ֹוס‬
                             ‫ְו ֶא ְפ ֹרט ַעל ֵמי ְת ֵרי ַה ְּכ ִלי ׁ ֶש ִע ַּצ ְב ִּתי ִמן ַה ֵּס ֶבל‬

                                 ‫ְו ִתׁ ְש ֹקט ר ּו ַח ס ֹו ָעה ְו ָא ִ ׂשים א ֹו ָת ּה ִּב ְכל ּוב‬
                                          ‫ְו ֶא ְכ ָלא א ֹו ָת ּה ְּב ָב ִּתים ׁ ֶשל ׁ ִשיר‬

‫(״פורטרט שסוע לכסות את חלקי גופי״‪ ,‬עמ׳ ‪)248‬‬

‫גם המשוררת מגינה על עצמה בחדר שהיא בונה ״כמו ספר שקירותיו תמלילים‬
‫של שירה״ (עמ׳ ‪ .)250‬אומנם‪ ,‬לא תמיד היא מדמה את השירה לנבלו של‬
‫איאולוס ולחרבו של האל הנלחם בתהום‪ .‬לפעמים היא רואה בה את ״כתמי‬
‫הזרע האחרון״ ש״ ֵהנץ בכתב יד רהוט״ על המצעים הסתורים של מיטת משגל‪,‬‬
‫שכבר נשכח למחצה (עמ׳ ‪ .)251‬בכל זאת דרך השירים היא הדרך היחידה של‬
‫העצמי לחזור אל עצמו‪ ,‬להיות שוב ״העיניים והאוזניים ‪ /‬המקשיבות לחלל‬
‫החזה״ ומפיקות ממנו דיבור‪ ,‬להאזין לכף היד הקעורה ״האוגרת אהבה וחום״;‬
‫לקבל את המציאות ולהיבנות מחדש ״בתור אדם זקן‪ / ,‬אישה זקנה״ (עמ׳ ‪.)265‬‬
‫ה ִזקנה נזכרת בשירים פעמים רבות – אם בהקשר של רגיעה ואם בהקשר של‬
‫התייבשות והתקשחות‪ .‬אם הזקנה היא תהליך של התייבשות‪ ,‬מה קורה למעיין‬
‫שירתם של משוררים זקנים? הוא נעשה ל״מעיין ַקרסטי״‪ 33‬או למכרה; השירה‬
‫נעשית ל ״צללית״ ש״נרשמת במהופך ‪ /‬בהטיית ראש‪ ,‬בהטיית דין‪ ,‬ובהטיית‬
‫צורה״; היא ״רצח סובלימטיבי״‪ ,‬תחליף של הסכין המבתרת ושל האצבעות‬
‫הסוגרות על קנה הנשימה סגירה של חנק‪ .‬היא ״יריקה חזיתית ‪ /‬בצדודית של‬
‫העולם״ (עמ׳ ‪ .)266‬אבל היא היחידה המאפשרת צירוף של אנפאס ופרופיל‬

     ‫(חזית וצדודית)‪ ,‬מציאותיות וחלום‪ ,‬שיקול דעת רציונלי עם דמיון ושיגיון‪.‬‬
‫המשוררת אכן מעדיפה בשלב זה ״את שיקול דעתי ואת הרציונליות שלי״‪,‬‬
‫וכ״אפרוח פגום״‪ ,‬שהוטל מראש אל ה״נכות״ והעיוורון‪ ,‬היא בכל זאת מגששת‬

  ‫‪ 3	 3‬״ ַקרסטי״ – גירי‪ ,‬נחצב או נובע מאדמת גיר (על שם ״רמת ֹקרסט״ באזור האלפים)‪.‬‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪363‬‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368