Page 359 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 359

‫‪Pg: 359 - 12-Back 21-12-05‬‬

‫זעם פרא שצוף גלים מקצביים ארוכים שמתגלגלים במהירות זה אחר זה‬
‫ומתנפצים אל קצוות משוננים (״מכשיר קהה״‪ ,‬״נהר דלוח״‪ ,‬״נעל כבדה״)‪.‬‬
‫לבסוף פרק מפוכח‪ ,‬ישיר‪ ,‬מלא מודעות עצמית‪ :‬אני הסיף‪ ,‬הינה כאן הפצע‪,‬‬
‫הריתי מפלצת‪ ,‬הינה הדם; אבל גם הכנתי את הקרקע לזרע הטוב‪ ,‬הפכתי‬
‫את התלמים‪ ,‬הטיתי את זרם המילים והמחשבות הטובות‪ .‬מן הדיסוננסים‬
‫מפציעה תחילתה של הרמוניה – אומנם‪ ,‬עדיין מורכבת ומתוחה‪ ,‬נודדת בין‬
‫המז׳ור המהוסס (״לזרוע את הטוב״) ובין אקורד הסיום המינורי המרעים‪:‬‬

                           ‫״הריתי מפלצת ‪ / ---‬הינה הדם המרוח על החרב״‪.‬‬

                           ‫יא‬

‫״כתיבה מצוירת של חצי־אהבה חצי־שנאה״ היה האופוס ההרואי־הטרגי־‬
‫הגרנדיוזי בשירת אלה בת־ציון‪ .‬לא רבים בשירה הישראלית בת זמננו הקבצים‬
‫המתנשאים לרמת הכאב‪ ,‬הזעקה וההדר של אופוס זה‪ .‬״שפת־סף או מים‪,‬‬
‫אימא‪ ,‬נפש״‪ ,‬שראה אור חודשים ספורים לאחר קודמו‪ ,‬הוא ״אופוס״ שונה‬
‫לגמרי‪ :‬מפוכח‪ ,‬ממותן‪ ,‬קצר ותמציתי יותר‪ .‬כל המוקדים שבערו ב״חצי־אהבה‬
‫חצי־שנאה״ ב״שלהבת יפהפייה״ ש״שחררה מתח מיני״ (שם‪ ,‬עמ׳ ‪,)206-205‬‬
‫וכן קשת מגוונת של מתחים אחרים‪ ,‬מצויים גם בקובץ המאוחר יותר‪ ,‬אבל‬
‫בנוסחה מאופקת יותר‪ ,‬״מבויתת״‪ ,‬ולפעמים אף מבודחת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מסופר‬
‫גם כאן על כאב האהבה שהושבה ריקם ועל ״בגידתה״ של שולמית; אבל הסיפור‬
‫שוב אינו סיפור של לילה על ההר הקירח‪ ,‬אלא הוא סיפור של בוקר כש״יש אור‬
‫חלבי על העולם״‪ .‬במקום קללות המוות ו״כתב המארה״ מופיעות כאן השורות‬
‫הנראות קלות והיתוליות אולי יותר משהן באמת‪ :‬״עם צרור השאלות שיש לי‬

                  ‫אלייך‪ ,‬שולמית ‪ /‬אצא למסע קניות במרכז העיר״ (עמ׳ ‪.)247‬‬
‫ההבדל‪ ,‬שהצדיק את חלוקת החומר‪ ,‬שאולי נכתב במעורבב‪ ,‬לשני קבצים‬
‫נפרדים ניכר בראש ובראשונה בסגנון ובמבנים של שירי ״שפת־סף״ לעומת‬
‫שירי ״חצי־אהבה חצי־שנאה״‪ .‬את מקום ההתפרצות והשיטפון הרגשי‬
‫תופסת כאן אלגנטיות קרירה‪ ,‬שמאפשרת חדות ללא פציעה‪ ,‬חן במקום‬
‫ֵחמה ושנינה מרסנת ריגוש‪ .‬מאחורי הציפוי המלוטש מסתתרים הכאבים‬
‫הראשונים והתשוקות המענות‪ ,‬ומבחינה זו אפשר להבין את הכפילות של‬
‫הכותרת המגושמת במקצת‪ ,‬כותרת בנוסח ה״או״ הישן והטוב של הרומנים‬
‫הפופולריים מן המאה הי״ט‪ .‬״שפת־סף״ מראה על ניסיון להגיע בביטוי אל‬
‫קצה החדות והבהירות‪ ,‬על הפרדה חדה בין תחום חיצוני לתחום פנימי‪ ,‬ואילו‬
‫המילים המקוטעות ״מים‪ ,‬אימא‪ ,‬נפש״ נשמעות כמלמול ראשוני‪ ,‬פרימיטיבי‪,‬‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪359‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364