Page 354 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 354
Pg: 354 - 12-Back 21-12-05
ָמה ׁ ֶש ּק ֹו ֵר ַע ָמה ׁ ֶש ּפ ֹו ֵצ ַע ָמה ׁ ֶש ּ ׂש ֹו ֵרט ַעד ז ֹוב ָ ּדם
ָמה ׁ ֶשׁ ּ ָשק ּוףָ ,מה ׁ ֶש ַח ּל ֹוןָ ,מה ׁ ֶשא ֹו ֵחז ִּב ְק ֵצה ח ּוט
ּו ַמ ְח ִזיר ֶאל ַה ֶּמ ְר ָּכזָ ,מה ׁ ֶש ָ ּי ֹרקָ ,מה ׁ ֶשר ֹו ֵקד
ָמה ׁ ֶש ָחפ ּור ָּב ֲא ָד ָמה ---
ַא ְך ַא ַחר ָּכ ְך ֶנ ְח ָלץְּ ,כ ַא ָ ּי ָלהְּ ,כ ֶנׁ ֶשרַ ,קל ּו ָב ִהיר.
ִל ְכ ּ ֹתב ֶּפ ֶרק ָח ָדׁש ַּב ְּיק ּום ָה ִאיׁ ִשי ---
(עמ׳ )214
לכאורה ,מתמיה המעבר המתאר את האובייקט הפוצע כדבר שקוף שדומה
לחלון .הדילוג הנהדר מן השריטה והדימום לחלון מגלה ,בעצם ,את
צידו האחר של הפצע ,שהוא צד השקיפות :האדם הסובל ״שקוף״ כחלון
שמביטים בעדו אל מה שמעבר לו ,אך לא רואים אותו .״מה שאוחז בקצה
חוט״ מפתיע לא פחות מן החלון וגם מוצדק לא פחות ממנו .הסבל הכפול
המתואר בראשית השיר (פצע ושקיפות) הזיז את הנפש לעבר קצה מסוכן;
כוח פנימי כלשהו צריך לתפוס בקצה החוט של הנפש (כמו קצה החוט שאליו
קשור הבלון המרחף) כדי להזיז ולהחזיר אותה אל המרכז .במטפורה מופלאה
זו מתבצע המעבר או ההיפוך בשיר מן השלילה אל החיוב באמצעות הצבע,
המצלול והתנועה של ״מה שירוק ,מה שרוקד״ (צירוף פיוטי מקסים ,אם כי
כאילו לא הגיוני) ,שהוא הצמח הרענן הנובט מן השורש הטמון באדמה ,מוריק
ומתנועע ברוח מלא שמחת צמיחה .ההמראה אל האוויר (דילוג האיילה),
ואחר כך אל המרומים הנישאים (מעוף הנשר) ,מובנת בשלב זה לגמרי .מה
גם שהיא מתבצעת באמצעות המטפוריקה של אותן שתיים מארבע חיות
הקודש ,המגלמות קל ּות ,מעוף ,מהירות .הקורא שיקרא את השיר לעצמו
בקול רם יבחין גם בתפקודה הממריץ והמדהיר של יחידת המשקל בעלת
ארבע ההברות ,שהאחרונה שבהן היא המוטעמת (UUU־) ,מה שמכנים במינוח
של תורת המשקלים הקלסית פיאון רביעי .יחידה זו חוזרת על עצמה לאורך
חלק ניכר מן השיר ,ומבטאת תחילה את החדות והמהירות של הכאב ,ואחר
כך את הקלות והנמרצות של ריקוד החזרה אל נקודת האיזון של הנפש.
תנועות מעלה־מטה וריחוק־ ִקרבה ממנפות את הדינמיקה של השיר
המורכב והארוך ״פטמותיי שדיי רגליי אצבעותיי״; אבל הכול כאן מסובך
ומורכב יותר מאשר ברוב השירים האחרים .השיר נפתח בתיאור מיוחד במינו
של יקיצה .השעה שעת בוקר מוקדמת ,והמודעות העצמית המתעוררת
לאיטה עדיין אינה מחברת את חלקיקי היש .האיברים עודם פרודים זה מזה;
המרחקים בין הפטמות והשדיים לאצבעות הרגליים עצומים; המחשבות
| 354דן מירון
