Page 351 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 351
Pg: 351 - 11-Back 21-12-05
העיגולים הסגורים המכילים את הלך הרוח שהיא מנסה לשדר לאהובתה:
״מוסיקה אטמוספרית /מוסיקה של שקט /הברות שנולדות בשחר ֶאל [האלף
מנוקדת בסגול] /בטוהרה בחלום המכאוב נשאר מאחור״ .השלמות וההרמוניה
שבמצב נפשי זה ״מוצאות חן״ בעיני המשוררת .״מוצא חן בעיניי / ---
להתקדם אל רחם רוחני מוצא חן בעיניי הרגע״ .העיגולים ,כמו הרחם הרוחני
הדומה להם או הרגע החווייתי המבודד מן הרצף ,מבטאים לא רק שלמות ואולי
גם סגירות אסתטיות ,אלא גם משאלה רוחנית מוכרת :למצוא שלווה וגישור על
פני פצע ,לשכון בחיק אבא ואימא (שלפי השיר יכולים להכתיב למשוררת את
שיריה) ,ללמוד ענווה ,ל ֵהיאות לקריאת התשוקה להתחבר עם גופם של האהוב
או האהובה (״תנוחות הפנייה וההתחברות ---״) .אבל לשם כל זה על המשוררת
להניח את המכאוב מאחור ,להרחיק וכאילו לבטל אותו .זה נעים ו״מוצא חן״
ובו בזמן אינו אפשרי .סופו של המכאוב שיפרוץ ויכריז על עצמו .המשוררת
עדיין חייבת למצוא ״מקום פתוח״ ,שבו תוכל לאחסן אותו.
הדילמה שבה היא שרויה מודעת לה – דילמה שהיא בו בזמן פואטית
וקיומית .בלי המכאוב וביטויו ״הכול נהיה רעיון מופשט של כלום״ .״ליבי
חסר״ .וזה ״כן כואב״ (ה״כן״ הדיבורי־הילדותי נוגע ללב .כאילו מישהו טען
שזה ״לא״ כואב ,והמשוררת דוחה את דבריו) ,ממש כמו תחושת ״עץ נעקר״
(עמ׳ .)202הכרחית פעולה של הרחבת גבולות ,אם לא של פריצתם .ה״זה״
הכואב מוכרח לזכות בהכרה ובמקום ,״כי זה חלק ממני״ (עמ׳ .)204״האני
מתרחב ומכיל גם את זה״ .המשוררת חייבת לעשות בביתה הרוחני שיפוצים
מרחיקי לכת .״את זה יש להרוס כאן יש לבנות״ ולהקים גדרות או כתלים,
אבל גם אשנבים ,להפוך בגן את האדמה (״הכוונה לנפש״) ,לסלק ״אבני
נגף״ ,ובלבד שתפנה מקום למכאוב .היא קרבה והולכת לרגע המשבר המוכר
והידוע ,הניתן לתיאור מראש :תחילתו בהתפרצותה של ״שלהבת יפהפייה״
ובהשתחררות הפתאומית של ״מתח מיני״ .המשכו בהרגשת חנק .האש
והדחף הסקסואלי נתקלים בקירות הנפש :״עיגולים סגורים הולכים ומתרבים
הדף הולך ומכחיל /ציורים משורבטים משקפים את הנפש (הסגורה)
המבקשת להיפתח״ .ואז בא רגע השיא :״בבת אחת הדף קורע את עצמו״.
לא עוד תאלחש המשוררת את עצמה בעצבות נרתעת וברחמים עצמיים שהם
״רחם קולט את הזרע הבלתי מפרה״ .המשוררת מבטיחה לעצמה :״שלושים
ושתיים פעמים חגגתי יום הולדת עצוב /והפעם זה יהיה שונה״; כיצד? על
ידי שבירת הסבילות (״לשבור את הסבילות של לילותינו״) ולהקים ״סדנה
לעיצוב מחדש של המכאוב״ (עמ׳ .)206-205
פניה הלוטים של הזמרת | 351
