Page 353 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 353
Pg: 353 - 12-Front 21-12-05 1
---
ַהׁ ּ ֶש ֶבר ה ּוא ַּב ַּמה ּות ׁ ֶש ָּלנ ּו
ַהׁ ּ ֶש ֶבר ְּב ֵראׁ ִשי ִתי
ִה ְת ִחיל ֵמ ֱא ֹל ִקים
ׁ ֶש ִה ְת ּפ ֹו ֵצץ ( ָהא ֹור ׁ ֶש ּל ֹו)
ְוׁ ָש ַבר ֶאת ַה ֵּכ ִלים
(עמ׳ )222
השבר ,במובנו הקבלי־הקוסמי הזה ,מבטיח את היצירה ואת שלמותה .השירים
הנכתבים לאורו הם ״אוסטרקונים קבורים /מתחת לכמה שכבות״ (אוסטרקון –
שבר חרס של כלי עתיק ,שיש בו גם מילים כתובות .האוסטרקונים
ה״עפרוריים״ מופיעים גם בשיר ״מה שזורם״ ,עמ׳ ,)227רסוקים ,״מלאי
סתירות /קונפליקטים״; אבל ניתנים לשחזור :״השלום והשלמות – /
משחזרים את הכלי השלם /ומאחים אוסטרקונים״ .אנחנו נעשים שלמים
״כמו אלוקים״ (עמ׳ ,)223שגם הוא חצוי כביכול בין סטרא דימינא לסטרא
דשמאל ,בין דוכרא לנוקבא.
זה המצע הנפשי והאינטלקטואלי – קבלי־תאולוגי ופסיכואנליטי כאחד
(ראו השיר ״השירה היא טיפול פסיכואנליטי״ ,עמ׳ – )212שעל רקעו כותבת
אלישע–בת־ציון כמה משיריה המרתקים ביותר .מהם דחוסים ותמציתיים,
כגון ״לפיד שחור ליבי הלילה״ (עמ׳ )213ו״כמו אבר כרות מן החי״ (עמ׳ ,)214
ורובם – רחבי היקף ,רצופים או גם מקוטעים .כך ״הלוואי שתמותי שולמית״
(עמ׳ ,)208״פטמותיי שדיי רגליי אצבעותיי״ (עמ׳ ,)219״מה שזורם״ (עמ׳
,)227״צעקה של אישה בדואית״ (עמ׳ ,)228״אספתי עצמי לשקית ורודה״
(עמ׳ ,)233״החומר הכימי שמייצר חלב בשדיים״ (עמ׳ ,)237״כמה גרסאות
על היונה שבנתה קן בחלומי״ (עמ׳ ,)243ומעל לכול – ״אני הסיף התהומית״
(עמ׳ .)241אנו ניגע כאן בקצרה רק בכמה מהם.
י
״כמו ֵא ֶבר כרות מן החי״ הוא שיר דחוס וקצר של שורות אחדות ,שמביע
בעוצמה ובסחף מוזיקלי עז את התהליך הדו־כיווני של ההתעמתות עם הפצע
הפסיכי על רקע של בדידות מוחלטת (כל הקשרים האנושיים של המשוררת
נכרתו כאבר מן החי) .השיר מורכב בעצם ממשפט מתמשך אחד שאינו שלם
מן הבחינה התחבירית .כל כולו מרוכז בנושא ואינו מגיע לנשוא פורמלי ,אם
כי הפעולה מרומזת במשפטי הלוואי הנצמדים לנושא:
פניה הלוטים של הזמרת | 353
