Page 364 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 364
Pg: 364 - 12-Front 21-12-05
ומוצאת את דרכה .״אני מנחה את עצמי״ ,״זאת הנקודה המרכזית״ ,היא קובעת
(עמ׳ .)255היא המתאמת את הגוף עם הנפש ואת חלקי הנפש זה עם זה (עמ׳
.)257״במקום לבכות״ היא לומדת ״לשיר את תוכנו של הבכי״ (עמ׳ .)260אבל
לשליטה העצמית הזאת יש גם מחיר כבד או צד אפל ,שהשירים מגלים אותו
מדי פעם בהבזק קצר ,כגון ״עכשיו יוני .מתי אמות? /כדאי לדחוק את הקץ״
(עמ׳ ,)261או ״כמיהת מוות מתפשטת באבריי ומנחמת״ (עמ׳ ,)265״אני עולה
מן האוב כמו רוח של מת״ (עמ׳ .)264היא אומנם חייבת לשיר ,אבל כברת
הדרך לעבר הדממה אינה ארוכה .כמו ציפור פגועה ,הלומת עייפות ,היא עדיין
חייבת לעוף ולשיר ,להפוך ״זיכרון מכאיב למוסיקה״ ,כי ״אנו חייבים לשרוד
ולעוף עוד מטר״ (עמ׳ .)260
יב
שני הקבצים שראו אור ב־ 1996הביאו את שירת אלישע לשיאה ,ואולי גם
למעין מיצוי .אפשר לומר שבמהלך הארוך מ״נשפתי חושך״ ל״שפת־סף״
נבדקו כל האפשרויות של חיים עם ״הפצע״ ,אשליות ההתגברות עליו,
ההכרה באי־אפשרות של התגברות כזאת ,גיוסם של השירים להיות משקל
שכנגד הפצע והפיכתם לכלי שמשרת אותו ומנקז את דמיו באמצעות המבע
המכונף .המשוררת עצמה הרגישה שהגיעה בדרכה השירית לנקודת האיסוף
והסיכום ,ובתוך פחות משנה מיום הופעתו של ״שפת־סף״ הוציאה לאור
את מבחר שיריה .המבחר המהודר ,״ספר השירים של אלה בת־ציון״ ,בא
להצביע על מה שנראה למשוררת עיקר ויסוד ביצירתה – חלקה המאוחר,
הנפתח לכל המוקדם ב״השראה״ ,ואולי רק ב״ספר החלומות של אלוהים״.
למה שנותר מכל מה שקדם לא יוחד יותר מרבע הכרך .בחלקו העיקרי של
הספר הציגה המשוררת את מה שהיה בעיניה נחלתה ומורשתה; את ״ילדי
רוחה״ .״לאחר מותי אנחיל לעולם /קורפוס שירי מרשים /כי אין לי
צאצאים אחרים – – –״ (עמ׳ 34,)269כך הכריזה בשיר הפתיחה של הקובץ
״אח ֵרי״ ,אחרון קבציה של המשוררת ,שהשירים שנכללו בו נכתבו רובם בשנה
שלאחר הופעת ״ספר השירים״ ,ובמידה רבה תחת הרושם של ״הצלחתו״.
הספר זכה להדים חיוביים ,וכמה משוררים בני הזמן חלקו לו כבוד במופעים
ציבוריים .המשוררת הייתה הלומת תודה למשוררים האלה; בשיר שהוקדש
3 4אח ֵרי ,עמ׳ .*6
| 364דן מירון
