Page 265 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 265

‫)מחוזי ת"א( ‪ 37739-07-14‬ביום ‪ 6.8.2015‬ע"י הרכב השופטים ד יה קרת‪-‬מאיר‪ ,‬חאלד כבוב ודוד רוזן )להלן‪" :‬בקשת‬
                                   ‫הדיון ה וסף בע יין ספרא"( תוך אישור עמדתה של השופטת רו ן בע יין זה(‪.‬‬

‫הערה‪ :‬החשש האמור‪ ,‬לפיו הצבעת המשקיע המוסדי עלולה לשקף יכיון בגין מ יות מיעוט‪ ,‬חזק דווקא‬
‫כאשר המשקיע יכול לטרפד את הצעת הרכש‪ .‬כאשר הת גדות המשקיע אי ה מכשילה בהכרח את הצעת הרכש‪ ,‬פועל‬
‫אצלו גם שיקול אסטרטגי להת גד להצעת הרכש‪ ,‬על מ ת לשמור על זכותו לסעד הערכה‪ ,‬וזאת באותם מצבים בהם‬
‫החברה עשתה שימוש בכוחה לפי סעיף ‪)338‬ג( לחוק החברות לקבוע כי סעד הערכה לא יי תן לטובת מי ש ע ה‬
‫להצעה‪ .‬מאחר שכך הגה המשיבה בע יי ו‪ ,‬יתן לשער שהצבעת פסגות )שדחתה את ההצעה( בעה משיקול זה‪,‬‬
‫בעוד שהצבעות מגדל ומ ורה‪ ,‬שאולי גם הן סברו שהצעת הרכש מוכה מהראוי‪ ,‬הוכרעו מהחשש שהת גדותן תכשיל‬

                ‫את הצעת הרכש )חשש‪ ,‬שבדיעבד‪ ,‬התברר כ כון(‪ ,‬ותותיר אותן בעלות מ יות מיעוט בלתי סחירות‪.‬‬

‫‪.67‬טרם סיום חלק זה‪ ,‬אבקש לחזור ולהדגיש כי על פי העמדה ה והגת בפסיקה היע ות משקיע מוסדי‬
‫להצעה אי ה מהווה אי דיקציה קו קלוסיבית‪ ,‬המחייבת את המסק ה כי המחיר שהוצע בהצעת הרכש הוא מחיר הוגן‪,‬‬
‫אלא היא מהווה‪ ,‬במקרים המתאימים‪" ,‬ראיה בעלת משקל הוכחתי כבד‪ ,‬אך לא מכריע" )כלשו ה של השופטת רו ן‬
‫בפסקה ‪ 56‬להחלטה בע יין ספרא( או "אי דיקציה חלקית בלבד ולא אי דיקציה מוחלטת" )כלשון השופטת ד יה‬

                                                                  ‫קרת‪-‬מאיר בבקשה לדיון וסף בע יין ספרא(‪.‬‬

‫יצוין כי יש הסוברים כי אין מקום להע יק משקל יתר להיע ותו של משקיע מוסדי‪ ,‬בשים לב לכך שמערך‬
‫השיקולים המ חה אותו אי ו זהה בהכרח לזה של המשקיע הבודד‪ .‬ראו בע יין זה אהרו י‪-‬ברק וחמד י‪ ,‬בעקבות‬
‫קיטאל‪ ,‬עמודים ‪ ;15–14‬וכן עמדת רשות יירות ערך )באמצעות היועץ המשפטי לממשלה( במסגרת ת"צ )מחוזי‬
‫ת"א( ‪ 36604-02-10‬מגן ' אוליצקי כריה )פסק הדין יתן ביום ‪ 21.12.2015‬ע"י השופטת מיכל אגמון‪-‬גו ן‪ .‬להלן‪:‬‬

                                                                                                ‫"ע יין מגן"(‪.‬‬

‫עמדה זו דחתה על ידי השופטת אגמון‪-‬גו ן בע יין מגן תוך אבח ה בין משקיעים מתוחכמים )או מומחים(‪,‬‬
‫המשקיעים ומ הלים את כספם שלהם‪ ,‬לבין משקיעים מוסדיים‪ ,‬המשקיעים את כספי הציבור‪ .‬לשיטתה‪ ,‬בעוד‬
‫שהראשו ים עשויים להסכים להצעת הרכש גם אם הם סבורים כי המחיר המוצע אי ו הוגן )משיקולי זילות למשל(‪,‬‬
‫האחרו ים אי ם רשאים לקחת בחשבון אי טרסים אחרים מלבד הוג ות המחיר‪ ,‬שכן הם כפופים לחובות רבות ו תו ים‬
‫תחת פיקוח רחב‪ ,‬באופן המבטיח כי יקבלו החלטות שהן לטובת לקוחותיהם‪ .‬לאור זאת סבורה השופטת אגמון‪-‬גו ן‬
‫כי "הצבעת משקיע מוסדי בעד קבלת הצעת רכש מהווה ראייה כמעט מכרעת להגי ות המחיר בהצעת הרכש בהיעדר‬

                        ‫ראיות ספציפיות לסתור כבר בשלב בקשת האישור )פסקה ‪ 7.2.3.6‬לפסק הדין בע יין מגן(‪.‬‬

‫כפי שהובהר לעיל‪ ,‬במקרה שלפ יי אין מקום ליחס להיע ות המשקיעים המוסדיים משקל משמעותי בהי תן‬
‫שלושת השיקולים ש זכרו בפסקאות ‪ 66–64‬לעיל‪ :‬היעדר יכולת טרפוד‪ ,‬חילוקי דעות בין המשקיעים המוסדיים‬
‫והיעדר סחרות של מ יות המיעוט‪ .‬לפיכך אמ ע מלהרחיב בע יין המחלוקת בדבר היכולת ללמוד מהיע ות כל‬
‫המשקיעים המוסדיים בעלי יכולת הטרפוד כאשר מ יות החברה סחירות‪ ,‬ואסתפק בציון גישתי העקרו ית כי בוודאי‬

                                                    ‫‪261‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270