Page 262 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 262

‫בפסק הדין קיטאל גע בית המשפט העליון בסוגיה זו במסגרת דיו ו בע יין ק יאל – אחד משלושת‬
                          ‫הערעורים ש ידו ו במאוחד במסגרת פסק הדין )ע"א ‪ .5701/07‬להלן‪" :‬ע יין ק יאל"(‪.‬‬

‫ואלה בתמצית היו סיבותיו של ע יין ק יאל‪ :‬חברת א ליסט אי‪.‬אמ‪.‬אס שירותי יהול והשקעות בע"מ‬
‫)שהוגדרה בפסק הדין כ"חברה שעוסקת בפעילות בשוק ההון ובין היתר ב יהול השקעות ב יירות ערך"‪ .‬להלן‪:‬‬
‫"א ליסט"(‪ ,‬הייתה אחת מה יצעים בשתי הצעות רכש שפורסמו לגבי שתי חברות‪ :‬ק יאל אריזות וק יאל תעשיות –‬
‫חברות ציבוריות בתחום ייצור אריזות מזון ומשקה )להלן‪ :‬חברה א' וחברה ב'‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬ערב הצעת הרכש‪ ,‬היא‬
‫החזיקה )בעצמה ובאמצעות חברות ב ות( ב‪ 9.32%-‬ממ יות חברה א' וב‪ 9.67%-‬ממ יות חברה ב'‪ ,‬כאשר שיעור‬
‫המ יות הכולל שהוחזק על ידי הציבור עמד על ‪ 14.87%‬בחברה א' ו‪ 15.95%-‬בחברה ב'‪ .‬א ליסט שירותי יהול‬
‫ע תה לשתי הצעות הרכש‪ .‬לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשר לשתי הרכישות הכפויות תובע ה לסעדי הערכה‬

                     ‫ובקשה לאשרה כייצוגית‪ ,‬בטע ה כי מחיר הצעות הרכש היה מוך משוויון ההוגן של המ יות‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי בדו ו בע יין ק יאל )ת"א )מחוזי ת"א( ‪ 1209/03‬שקול יק ' ק יאל אריזות משקה‬
‫בע"מ‪ ,‬פסק דין מיום ‪ 8.5.2007‬יתן ע"י השופטת רות רו ן(( דחה את התביעה לקבלת סעד הערכה וקבע כי לא הוכח‬
‫שהצעת הרכש שיקפה שווי בלתי הוגן‪ .‬בהגיעה למסק ה זו התבססה השופטת רו ן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הסכמתה של חברת‬
‫א ליסט להצעה‪ ,‬תוך שקבעה כי א ליסט היא משקיע מתוחכם וחזקה עליה כי הגיעה להחלטה מושכלת‪ .‬השופטת‬
‫רו ן הדגישה כי א ליסט הייתה מודעת לכך שללא הסכמתה לא תוכל הצעת הרכש להתקבל בשים לב להיקף המ יות‬
‫שהחזיקה ערב הצעת הרכש‪ ,‬ועל כן סברה כי יש לייחס להסכמתה משקל רב‪ .‬בית המשפט העליון אישר את קביעות‬

                                                                    ‫בית המשפט המחוזי באותו ע יין‪ ,‬וציין כך‪:‬‬

          ‫סבור י כי המסק ה שגזר בית המשפט המחוזי מהסכמתה של חברת א ליסט להצעת הרכש‬
          ‫בדבר הוג ות הצעת הרכש הי ה מסק ה סבירה ב סיבות הע יין‪ .‬א ליסט הי ה יצע גדול ובלתי‬
          ‫תלוי )ובלשו ו של בית המשפט המחוזי – " יצע מתוחכם"( ובכוחה היה "לטרפד" את הצעת‬
          ‫הרכש‪ ,‬בשים לב להיקף אחזקותיה בחברות‪ .‬ב סיבות אלה יש ליתן להסכמתה להצעת הרכש‬
          ‫משקל ראייתי כבד‪ ,‬אף אם לא מכריע‪ .‬סבור י כי יתן לראות בהסכמתו של יצע ב סיבות‬
          ‫כאלה אי דיקציה חלקית להוג ות התמורה‪ ,‬בהיקש לעסקה ש ערכת מרצון קודם להצעת הרכש‪,‬‬
          ‫במסגרתה רוכש מציע בלוק מ יות בחברה‪ .‬ב סיבות אלה ה טל המוטל על מבקש סעד הערכה‬
          ‫הי ו להוכיח כי הסכמתו של יצע מסוגה של א ליסט אי ה מהווה אי דיקציה שכזו או כי‬
          ‫משקלה הראייתי של ההסכמה הוא מוך )ע יין קיטאל‪ ,‬פסקה ‪ 95‬לפסק די ו של השופט‬

                                                                                          ‫ד ציגר(‪.‬‬

‫‪.62‬כעולה מהאמור לעיל‪ ,‬בית המשפט העליון )בדומה לבית המשפט המחוזי( ייחס משקל לעובדה שהיה‬
‫בכוחה של א ליסט יהול לטרפד את העסקה לאור היקף אחזקותיה‪ .‬משמע‪ ,‬קביעת בית המשפט לפיה " יתן לראות‬
‫בהסכמתו של יצע ב סיבות כאלה אי דיקציה חלקית ‪ ”...‬שע ה על שילובן של שתי סיבות‪ :‬היותו משקיע מתוחכם‬

                                                                              ‫ויכולתו לטרפד את הצעת הרכש‪.‬‬

‫‪.63‬מאליה עולה השאלה מהי המשמעות שיש לייחס להסכמתו של משקיע מתוחכם‪ ,‬ב סיבות בהן אין‬
‫ביכולתו לטרפד את הצעת הרכש‪ .‬ד"ר הדס אהרו י‪-‬ברק ופרופ' אסף חמד י במאמרם "בעקבות פסק דין קיטאל‪ :‬טל‬

                                                    ‫‪258‬‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267