Page 54 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 54

‫לספוג חזרה את המ יות שה פיקה לקרן השליטה‪ .‬רשות יירות ערך הודיעה שאם לא תעמוד בהתחייבות בתוך ש ה‪,‬‬
                                                                               ‫היא תימחק מהבורסה בישראל‪.‬‬

‫השופטת רו ן דרשה אם כן לדון בשאלה אם סעיף ‪46‬ב' לחוק יירות ערך‪ ,‬האוסר על גיוון במ יות‪ ,‬חוסם‬
‫את רישומה של מיילן למסחר בתל־אביב‪ .‬מיילן ביקשה להירשם למסחר כ"חברה ברישום כפול"‪ .‬מה זה? חוק יירות‬
‫ערך קובע הסדר מיוחד שלפיו חברה הרשומה באחת הבורסות המפורטות בחוק יכולה להירשם בישראל למסחר‪,‬‬
‫ולהיות כפופה בעיקר לרגולציה במדי ה שבה מצאת הבורסה האם שלה‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בשיטת "ק ה אחד וקבל‬

           ‫עוד אחד חי ם"‪ .‬הרעיון‪ :‬לעודד חברות זרות להירשם למסחר גם בישראל בלא עלות רגולטורית וספת‪.‬‬

‫אפשר היה לפרש את סעיף ‪46‬ב' לחוק יירות ערך באופן מרחיב‪ ,‬המו ע רישום של חברות שיש בהן ביצורי‬
                       ‫שליטה השוחקים את הג ות הממשל התאגידי‪ .‬הצייט־גייסט‪ ,‬רוח השעה‪ ,‬ושב בכיוון אחר‪.‬‬

                                                                ‫הבעיה‪ :‬רישום כפול במקלטי ממשל תאגידי‬

‫השופטת רו ן סברה שיש לפרש את הסעיף באופן שלא ירתיע חברות זרות להירשם בישראל‪ .‬לכן השופטת‬
‫קבעה כי סעיף ‪46‬ב' אי ו מו ע מחברות זרות שיש להן מ ג ו י ביצור שליטה להירשם בישראל‪ ,‬וכי שיקול הדעת אם‬
‫לאשר את הרישום או לא מסור לרשות יירות ערך‪ .‬היא הבהירה כי המשמעות היא שבאופן חלקי לפחות יהיה על‬

          ‫הציבור בישראל להסתמך על מ ג ו י הג ה של הרשויות והבורסות הזרות שבהן סחרת החברה הדואלית‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬אם המדי ה האחרת מתירה שימוש בגלולת רעל‪ ,‬השופטת מבהירה שעלי ו לקבל זאת גם‬
‫אצל ו‪ .‬זוהי מציאות "בלתי־ מ עת" לדבריה‪ .‬כדי לחזק את קביעתה מצטטת רו ן את מאמרו של פרופסור עמיר ליכט‪,‬‬
‫מומחה לתאגידים‪ ,‬המצביע על כך שמטרת הרישום הכפול אי ה שיפור ההג ה על המשקיעים המשתתפים בשוק ההון‬

                                                                                                    ‫הישראלי‪.‬‬

‫ליכט‪ ,‬כמובן‪ ,‬צודק‪ ,‬אבל ספק רב אם מחוקקי הסדר הרישום הכפול התכוו ו לפגוע בהג ות לציבור‬
‫המשקיעים בישראל – אחרת‪ ,‬למשל‪ ,‬לא היו מגבילים את הסדר הרישום הכפול לבורסות ידועות ברמת הממשל‬

                                                                  ‫התאגידי הגבוהה שלהן‪ ,‬כמו יו יורק ולו דון‪.‬‬

‫אלא שהמחוקק הישראלי לא הביא בחשבון את האפשרות שהדין בארצות הברית יע יק הקלות בממשל‬
‫תאגידי לחברות לא־אמריקאיות )‪ .(Foreign Private Issuer‬ההקלה מאפשרת לחברות זרות להירשם למסחר בארצות‬
‫הברית בת אי פיקוח רכים בהשוואה לדין החל על חברות אמריקאיות רגילות‪ .‬מכאן קצרה הדרך לרישום בישראל‪,‬‬

                                                                   ‫בלי רמת הממשל התאגידי המקובלת אצל ו‪.‬‬

‫לגישת השופטת‪ ,‬לא יתן להגן על בעלי המ יות באופן "הרמטי" כשפותחים את הבורסה לרישום כפול‪ .‬היא‬
‫מסבירה כי לא יתן למ וע לחלוטין מצב שבו חברה ברישום כפול‪ ,‬הרשומה בבורסה זרה שבה מותרת האפשרות של‬
‫אימוץ גלולת רעל‪ ,‬תאמץ גלולה כזאת גם בעתיד לאחר הרישום הכפול בישראל‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הפתרון היחיד שיכולות‬

                                                     ‫‪50‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59