Page 20 - ME-02-digital_Neat
P. 20

‫הפקולטה‬                                                                                                        ‫אקדמיה‬
‫כמיקרוקוסמוס‬

          ‫שיעור הנשירה מהלימודים עדיין גבוה יותר בקרב‬
           ‫הסטודנטים הערבים‪ ,‬וסיכוייהם להשתלב בשוק‬
    ‫העבודה נמוכים יותר‪ .‬אבל מספר הסטודנטים הערבים‬
    ‫בפקולטה עולה בהתמדה‪ ,‬בין השאר בזכות התפתחות‬
       ‫התעשייה האזרחית ותוכניות ייעודיות שנועדו לתמוך‬

                ‫בהם בדרך אל התואר | גוני היימס קוואשי‬

‫הרבה ערבים העדיפו מקצועות מתגמלים‪ ,‬נחשבים ויציבים‪,‬‬         ‫לאבא שלי היה מוסך למכונאות רכב"‪,‬‬
‫כמו רפואה‪ ,‬רוקחות ומשפטים‪ .‬תמיד הייתה חשדנות כלפי‬          ‫מספר ד"ר חאלד גומיד‪ ,‬מהנדס במעבדה‬
‫הנדסה‪ ,‬חוץ מהנדסה אזרחית ששם היה ביטחון תעסוקתי‪.‬‬           ‫לאנרגיה ושימור הסביבה ובמעבדה‬
‫אנשים פשוט פסלו את מקצועות ההנדסה מראש‪ ,‬בעיקר‬              ‫למיקרו‪-‬זרימה בפקולטה‪" .‬הוא היה‬
‫בלחץ ההורים שאמרו שלא תהיה עבודה למי שלא שירת‬              ‫פליט‪ ,‬והעריך מאוד השכלה גבוהה ורצה‬
                                                           ‫שאני אהיה מלומד‪ .‬הוא גם קיווה שכך‬
                                                   ‫בצבא"‪.‬‬  ‫אוכל לשדרג את העסק המשפחתי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫דומה שבשלושת העשורים שחלפו מאז החל ד"ר גומיד את‬            ‫כשנרשמתי לטכניון חשבתי שהנדסת מכונות זה בעצם‬
‫התואר הראשון‪ ,‬חל שינוי תודעתי בחברה הערבית‪ .‬רבים‬           ‫הנדסת מכוניות"‪ ,‬הוא נזכר‪ .‬רק עם תחילת הלימודים הבין‬
‫מההורים הפכו אקדמאים בעצמם‪ ,‬אפשרויות התעסוקה‬               ‫ד"ר גומיד שמדובר בתחום רחב בהרבה ממכוניות‪" ,‬ואז‬
‫הפתוחות בפני אקדמאים ערבים התרבו‪ ,‬והבחירות‬                 ‫כבר התאהבתי ונשארתי‪ .‬סיימתי תואר ראשון כמצטיין‬
‫במקצועות הלימוד נעשו מגוונות יותר ותואמות את‬               ‫דיקן‪ .‬לאמא שלי‪ ,‬שרצתה שאהיה רופא‪ ,‬הבטחתי שאהיה‬

                    ‫רצונותיהם האישיים של הסטודנטים‪.‬‬                                   ‫דוקטור‪ ,‬אבל בתחום ההנדסה"‪.‬‬
‫לפי נתוני המל"ג ונתונים של ארגון צופן‪ ,‬בין ‪ 1984‬ל‪2014-‬‬     ‫סיפורו של ד"ר גומיד‪ ,‬שהתחיל את התואר הראשון בשנת‬
‫עמד סך כל הבוגרים הערבים במקצועות ההייטק על‬                ‫‪ ,1981‬מגלם בתוכו בקליפת אגוז את סיפור הקשיים של‬
‫פחות מ‪ ,1,600-‬ושיעור המועסקים מתוכם היה בקושי‬              ‫ערבים‪-‬ישראלים במוסדות להשכלה גבוהה בדור שעבר‪,‬‬
‫‪ .20%‬ואולם‪ ,‬בשנים ‪ 2018-2017‬חל מהפך מספרי דרמטי‪:‬‬           ‫שהתמודדו עם ציפיות ההורים למקצוע יציב ולביטחון‬
‫כיום לומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות‪ ,‬כולל‬
‫הנדסת מכונות‪ ,‬כ‪ 2,819-‬סטודנטים ערבים ועוד ‪2,100‬‬                                                            ‫תעסוקתי‪.‬‬
‫במכללות‪ .‬שיעור הסטודנטים הערבים בטכניון הוא ‪,26%‬‬           ‫"ההשכלה היא עמוד תווך בחברה הערבית‪ ,‬ביחד עם‬
‫הרבה מעבר לשיעורם בחברה הישראלית‪ 25% .‬מהם‬                  ‫הפרנסה והמשפחה – שהיא הבסיס לתחושת השייכות של‬
                                                           ‫הציבור הערבי בישראל"‪ ,‬אומר הנס שקור‪ ,‬יועץ ודירקטור‬
                           ‫לומדים את מקצועות ההייטק‪.‬‬       ‫פיתוח עסקי של ארגון "צופן" העוסק בשילוב אקדמאים‬
‫דיקן הפקולטה היוצא‪ ,‬פרופ' יורם הלוי‪ ,‬רואה את השינוי‬        ‫ערבים בתעשיית ההייטק‪" .‬לכן‪ ,‬עד תחילת שנות האלפיים‬
‫מתרחש לנגד עיניו‪" :‬כשאני למדתי כאן לתואר ראשון‬

                                                           ‫‪ | 20‬הפקולטה להנדסת מכונות‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25