Page 22 - ME-02-digital_Neat
P. 22
המרכזית היא להעלות את שיעור המצוינים והמצטיינים דחקה את המקום שלנו ממקומות עבודה מבוקשים .אני
בקרב הסטודנטים מבני המיעוטים ולספק להם גם ניסיון זוכר ששלחתי קו"ח למכרזים לתפקידים שהתאימו מאוד
תעסוקתי כבר במהלך הלימודים .אחרי הכל ,זה המדד הכי לכישורים שלי .היו חברות שהשיבו בשלילה או שענו שאני
'אובר קווליפייד' ,והיו כאלה שאפילו לא טרחו לענות". חשוב להשתלבותם בעבודה". אקדמיה
מספר סעיד מטר" :לרבים מהחברים שלי היו בעיות גם תחילת דרכו של פרופ' ג'בארין לא נראתה מבטיחה.
ומשברים וחלק מהם אכן נשרו מהלימודים .רובנו לא "כשגמרתי את התואר הראשון בהנדסת מכונות" ,הוא
משרתים בצבא ,מגיעים ללימודים ישר אחרי התיכון ,מספר" ,חיפשתי עבודה ,ומצאתי את עצמי עובד בבית
וצריכים להסתגל לחברה היהודית ולחיים העצמאיים .קברות בחולון".
לעומת היהודים ,שמגיעים לטכניון כשהם בני 26-25ויש מה למהנדס מכונות ולבית קברות?
להם חופש כלכלי גדול יותר ,לסטודנטים הערבים אין "זה היה בשנות ה .90-איזה סיכוי היה לערבי למצוא
הרבה אפשרויות לעבוד בין התיכון לאוניברסיטה ולא כולם עבודה בהנדסת מכונות אז?" ,ג'בארין עונה בחיוך .בבית
הקברות הוא לא נשאר הרבה זמן" ,אמרתי אני פחדן ,לא מצליחים לחסוך כסף".
"אני אמנם מגיע ממקום שבו התואר הראשון הוא עובד בבית קברות ,אז עבדתי שנה כמלצר והלכתי ללמוד
סטנדרט" ,ממשיך מטר ,יליד הכפר
הערבי-נוצרי פסוטה שבגליל" ,אבל
גם אני מצאתי את עצמי מתמודד
עם קשיים שלא ציפיתי להם.
ההשתתפות בפרויקטים חברתיים
לשוויון הזדמנויות כמו פרויקט לנדא,
שבו סטודנטים משנה ב' חונכים
את הסטודנטים החדשים ומכווינים
אותם ,עזרה לי מאוד .אני חושב
שפרויקטים כאלה חיוניים בטכניון".
בהקשר זה מזכיר פרופ' חאיק את
תוכניתו לטיפח "הכישורים הרכים"
אצל הסטודנטים מבני המיעוטים.
פרופ' יוסף ג'בארין" :אם פרופ' חוסאם חאיק: "זה חשוב לא פחות .בסקר שנערך
בעבר עמד שיעור הנשירה אצל "כרגע ,המטרה המרכזית לאחרונה בקרב 3,600סטודנטים
שלנו היא להעלות את שיעור מהחברה הערבית בטכניון עלה
סטודנטים ערבים על ,70% המצוינים והמצטיינים בקרב שמדובר באחד החסמים המרכזיים
כיום אנחנו עומדים על 20% הסטודנטים מבני המיעוטים העומדים בפני הצלחתם בלימודים
בלבד .זה עדיין גבוה בהשוואה ולספק להם גם ניסיון תעסוקתי והשתלבותם בשוק העבודה .היום,
בשיתוף צוות שוויון הזדמנויות
ליהודים ,אבל התוכניות כבר במהלך הלימודים" בטכניון ,אני מוביל מהלכים רציניים
הייעודיות מוכיחות את עצמן".
בכיוון".
במענה על הצורך הזה נכנסו גם עמותות הפועלות לשילוב ארכיטקטורה ובינוי ערים ומשם המשכתי להרווארד".
אקדמאים ערבים בתעסוקה הולמת ,כמו צופן" ITWORKS ,לפני עשור ויותר" ,הוא ממשיך" ,ערבים התקשו למצוא
וקו משווה .חלקן פועלות בתוך האקדמיה ומסייעות עבודה בתחומי ההייטק וההנדסה .האפליה הייתה עמוקה
לסטודנטים הערבים לעכל את המסגרת החדשה ולהסתגל מאוד ,ומרבית העבודות היו בתחום הביטחוני .מי שלמד
לחיים העצמאיים הרחק מהבית .העמותות מתווכות הנדסת חשמל ,למשל ,היה מוצא את עצמו עובד בסופו
לסטודנטים את התקשורת עם המוסד האקדמי וחונכות של דבר כמורה למתמטיקה .אבל כיום 25% ,מהבוגרים
עובדים ושבעי רצון מהמקצוע". אותם לאורך תקופת הלימודים.
השיפור שג'בארין מתאר נובע משינויים משמעותיים שחלו
בשוק עם כניסתה לזירה של תעשייה אזרחית ובראשה תעסוקה ראויה – האומנם?
חברות הייטק ,חברות רובוטיקה וציוד רפואי ,חברות הזנק
ד"ר גומיד דווקא ניסה להשתלב בשוק העבודה החוץ -ומפעלים פרטיים .שינוי חשוב נוסף הוא פיתוחם של פארקי
אקדמי עם סיום הדוקטורט בתחילת שנות התשעים ,אך תעשייה והייטק בקרבת יישובים ערביים .בנצרת לבדה
ללא הצלחה מרובה" .בזמנו ,לא היו חברות הייטק שקיבלו חיים כיום יותר מ 1,000-מהנדסים ויש בה מעל 40חברות
ערבים לעבודה ,ומי שקיבלו את רוב מהנדסי המכונות הייטק במקצועות המחשוב ,הנדסת התוכנה ,ביומדיקל וביו
היו התעשיות הצבאיות .גם העלייה הרוסית הגדולה טכנולוגיה .משנות האלפיים נוספו לשוק מעסיקים ערבים
| 22הפקולטה להנדסת מכונות
