Page 41 - יא חשוון אמא רחל
P. 41

‫הסגולה לבריאות ורפואה בגוף ובנפש‬

‫כולל שיר השירים ופנימיות התורה‬      ‫הצצתי שוב לחדר ואני‬                             ‫לבקש שקית חלב‪.‬‬
                                    ‫רואה את אבי עדיין‬         ‫איך שהיא נכנסת היא שומעת גניחה מוזרה‬
‫המייסד מרן חכם שלום כהן שליט"א‬      ‫מוטל על הרצפה ללא‬         ‫מחדר השינה‪ .‬וגילתה את בעלה מזה‬
‫במעמד ייסוד הכולל בביתו‪ :‬איזה טיפש‬  ‫סימני חיים‪ .‬אגלי זיעה‬     ‫ארבעים וארבע שנים‪ ,‬מוטל על הארץ ופניו‬
‫יכול לעמוד מהצד כשרואים במוחש‬       ‫מבצבצים ממצחם של‬          ‫נטולות צבע‪ .‬בכוחות על אנושיים‪ ,‬הצליחה‬
‫שהקב"ה שולח ישועות גלויות לכל‬       ‫אנשי ההצלה‪ ,‬נראה שהם‬      ‫לפעול בקור רוח‪ .‬תחילה‪ ,‬ניסתה להעיר אותו‬
‫מי שתורם לכולל בקבר רחל‪ ,‬בזכות‬                                ‫אך כשראתה שאינו מגיב כלל‪ ,‬חייגה לכוחות‬
‫התורה בעת רצון כל החולים מתרפאים‬
                                                                             ‫ההצלה‪ ,‬שהגיעו תוך דקות‪.‬‬
        ‫והבריאים שלא יחלו‬                                     ‫מיד לאחר מכן‪ ,‬התקשרה אליי‪" .‬תבוא מיד"‬
                                                              ‫פלטה לתוך השפופרת‪ .‬לא היה צריך יותר‪.‬‬
                                    ‫מתחילים כבר להתייאש‪.‬‬      ‫הלב שלי נפל‪ .‬ידעתי למה היא קוראת לי‬
                                                              ‫והתכוננתי לגרוע מכל‪ .‬במהירות שיא גמעתי‬
                                    ‫ואז פתאום אחד מהם‬         ‫את הדרך הקצרה עד לבית הורי‪ .‬הגעתי‬
                                                              ‫רגע אחרי כוחות ההצלה רק כדי לשמוע‬
                                    ‫"המוניטור‬  ‫צועק‪:‬‬          ‫איך הרופא אומר‪" :‬אין דופק‪ ,‬אין נשימות‪.‬‬
                                                              ‫אין כלום‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ננסה לעשות פעולות‬
                   ‫התעורר‪ ...‬תמשיכו! תמשיכו!"‬
                                                                                            ‫החייאה‪".‬‬
                   ‫הפרמדיקים מיהרו לתת מכות חשמל‪ ,‬ועוד‬        ‫המוניטור הראה קו ישר‪ ...‬איני יכול לתאר‬
                                                              ‫איזו הרגשה נוראית זו‪ .‬רק מי שחווה‬
                   ‫אחת‪ ,‬ולאט לאט התייצב מצבו של אבי‪.‬‬          ‫טראומה כזו רח"ל יכול להבין את שחשתי‬

                   ‫"חסדי ה' כי לא תמנו" בישר לי האברך‪,‬‬              ‫באותם רגעים‪ ,‬שאף אחד לא יתנסה‪.‬‬
                                                              ‫הצוות הרפואי החל במאמצי החייאה‬
                   ‫מתנדב ההצלה‪ ,‬בעיניים זורחות‪" .‬אביך חי‪,‬‬     ‫מסיביים‪ .‬ידעתי שאיני יכול להועיל כלום‬
                                                              ‫בנוכחותי ובכלל לא באופן גשמי ויצאתי‬
‫"‬                  ‫נס גלוי התרחש פה עכשיו"‪ .‬ברוך מחיה‬         ‫החוצה מן החדר‪ .‬סגרתי את דלת הסלון‬
                                                  ‫המתים!‬      ‫והתחלתי להתפלל ולזעוק מעומק הלב‬

                   ‫לאחר כרבע שעה פינה אותו הצוות הרפואי‬              ‫להשי"ת שיעשה נס תחיית המתים‪.‬‬
                   ‫לבית החולים‪ .‬האמבולנס שעט לכיוון בית‬       ‫לפתע נזכרתי ב'מוסדות קבר רחל' שאני‬
                                                              ‫תורם להם בכל עת צרה וצוקה ובכל פעם‬
‫המוניטור הראה קו‬   ‫החולים‪ .‬מאחורה ליד האלונקה עליה שכב‬        ‫אני זוכה לראות ישועות‪ .‬אמנם מעודי לא‬
 ‫ישר‪ ...‬איני יכול‬  ‫אבא‪ ,‬ישב אחד הרופאים והשגיח‪ .‬לפתע נע‬       ‫נזקקתי לנס תחיית המתים‪ ,‬אבל הייתי בטוח‬
‫לתאר איזו הרגשה‬
                                 ‫אבא מעט והזיז יד וגם רגל‪.‬‬                       ‫שגם כאן לא אתאכזב‪.‬‬
                                ‫"הוא זז!" כמעט צעק הרופא‪.‬‬     ‫הוצאתי את הנייד חייגתי ‪ ,*8631‬תרמתי‬
                                                              ‫סכום של פי מאה על מה שאני רגיל לתת‬
 ‫נוראית זו‪ .‬רק מי‬  ‫היה זה אות חיים ממשי שקיבלנו ממנו‪,‬‬         ‫תמיד‪ .‬מעל ומעבר ליכולת התקציבית שלי‪,‬‬
‫שחווה טראומה כזו‬   ‫שבישר על שיפור ממשי במצבו‪ .‬אמנם‪,‬‬           ‫אולם בזמן שחייו של אבא מונחים על כף‬
 ‫רח"ל יכול להבין‬   ‫הפרמדיקים הדגישו שהוא עדיין במצב‬           ‫המאזניים שום מחיר אינו יקר מידי להציל‬
‫את שחשתי באותם‬     ‫קריטי‪ ,‬והוא נמצא בין חיים ומוות‪ ,‬אבל אני‬
‫רגעים‪ ,‬שאף אחד‬     ‫ידעתי שהפעם התרומה שלי הצילה את‬                                             ‫אותו‪.‬‬

                                                     ‫אבא‪.‬‬
                   ‫אחרי כחודש וחצי אבא השתחרר מבית‬

‫החולים‪ ,‬כשהוא מהלך על שני רגליו‪ ,‬אמנם לא יתנסה‪...‬‬

                 ‫נתמך בהליכון‪ ,‬אבל עדיין הוא הולך על‬

                   ‫משענתו‪ .‬הוא אכן עבר את הניתוח להשתלת‬

                   ‫קוצב‪-‬לב חדשני‪ ,‬לדברי הרופאים הניתוח‬

                   ‫הצליח מעל ומעבר למשוער‪ .‬וב"ה הוא הולך‬

                                    ‫ומתאושש בקצב משביע רצון‪.‬‬

                   ‫ועד היום אני מודה בכל יום לאמא שהצילה‬

                                               ‫לי את אבא‪.‬‬

                   ‫תודה אבא!  ■‬

                                    ‫‪41‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46