Page 54 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 54
| 54משה שעיו
הפרידה מטרודה שטראוס
יום אחד הגיעה הידיעה שעטרות ונווה יעקב ננטשו לאחר קרב שהיו בו גם הרוגים
ובהם חיים גולדברג ומיכאל שטראוס .אני התנתקתי מעטרות אבל עטרות לא
התנתקה ממני .רציתי לדעת מה עלה בגורלה של עטרות ובגורלם של התושבים
שעזבו אותה .כמי שגדל בעטרות לבי נשבר מהטרגדיה האיומה שבנטישתה.
הילדים במוסד לא הבינו מדוע אני בוכה .שאלתי ,התעניינתי ,חיפשתי את משפחת
שטראוס ולאחר מאמצים רבים הצלחתי לאתר את טרודה שטראוס בירושלים
והגעתי לנחם אותה על אובדן הבן מיכאל שאותו מאוד אהבתי.
הגעתי אל משפחת שטראוס בשעות הבוקר .נכנסתי הביתה בשעה שטרודה
שטראוס הייתה לבדה .אני זוכר את הרגע שראתה אותי וקראה" :מוישל'ה" .רועד
כעלה נידף ניגשתי אליה ואמרתי שכואב לי הלב על מיכאל שנהרג ,אהבתי אותו
מאוד.
אינני יודע איך הצלחתי לומר את המשפט הזה כי הייתי בהלם .היא החזיקה לי
את היד ,חיבקה אותי ובכתה .זאת הייתה הפעם הראשונה שטרודה חיבקה אותי
ונישקה אותי בחום .זה היה חיבוק אמיתי שלא אשכח אותו לעולם .מאז עזבתי
את בית אבא אף אחד לא חיבק אותי כך.
הייתי אצלה כשעתיים ,וכל אותו זמן היא החזיקה לי את היד .ניסיתי לנחם אותה
ככל שילד בגילי מסוגל לעשות ברגעים קשים אלו .נפרדתי ממנה בכאב גדול
וחזרתי למוסד עצוב וכואב .זאת הייתה הפגישה האחרונה עם טרודה שטראוס.
לא ראיתי אותה שוב.
יהי זכרה ברוך.
