Page 57 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 57
לבחור נכון בנתיבי הזמן | 57
בכפר בתיה גם התחלתי להבחין בקיומו של המין היפה .היו בנות יפות אבל אחת
הייתה יפה מכולן .קראו לה חיה אורבך .היו לה עיניים תכולות ,שיער ערמוני
ופניה פני מלאך .התאהבתי בה ולא היה לי האומץ לומר לה את אשר אני חש
בלבי כלפיה .במפגש אקראי הייתי אומר לה "שלום" או "בוקר טוב" ולא יותר.
לבסוף מצאתי את קרבתה .בערבים כשהייתה בתורנות בחדר האוכל הייתי בא
כאילו במקרה ומציע את עזרתי לנגב את השולחנות ,לעזור לשטוף כלים וגם
לשטוף רצפה .היו איתה עוד שתי בנות ששמחו מאוד על העזרה שהושטתי להן,
אבל אני חיפשתי את תשומת לבה שהגיעה טיפין טיפין .המשכתי לבוא לעזור
כשהייתה בתורנות ,וקיוויתי שכשאני אהיה תורן גם היא תגיע .אבל זה לא קרה.
היא הייתה חלום יפה שלא התגשם .מאוד רציתי לקשור איתה קשר אבל לא
ידעתי איך; אולי היו אלה התרגשות וחוסר ניסיון .חשבתי לעצמי שזאת אהבה
ממבט ראשון .זמן קצר לאחר מכן עזבתי עם עוד קבוצת נערים את הכפר ,ומאז
לא ראיתי עוד את הנערה שבה התאהבתי.
בסיכומו של דבר תקופת שהותי בכפר בתיה הייתה חיובית ביותר .כפר בתיה
העניק לילדים את המיטב בכל התחומים :לימודים ,מוזיקה ,ספורט ,תעסוקה
ומעל הכול – שלווה שהיינו זקוקים לה .שום דבר לא נעשה בכפייה ,הכול נעשה
מרצון ובהנאה ,וכל שעשיתי היה למעני ולמען כלל החניכים שהיו עמי בכפר.
היו אלה שנים משמעותיות אשר עיצבו את אישיותי בהמשך דרכי .אני מודה
לאדון אנוך שניהל את כפר בתיה בתבונה ,ברגישות וביד רמה והוציא ממנו
ילדים שהם מלח הארץ .זה היה בית ספר דתי ,חקלאי וליברלי שבו כל ילד היה
יכול למצות את עצמו .נותר לי רק להצטער על שמעולם לא שאלתי את אדון
אנוך מדוע קרא לי בחיבה "תכשיט"...