Page 55 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו

‫לבחור נכון בנתיבי הזמן | ‪55‬‬

‫כפר בתיה‬

‫מסע הנדודים שלי לא היה פשוט‪ .‬עזבתי את סוריה‪ ,‬הגעתי לארץ ישראל ועברתי‬
‫בכמה תחנות‪ :‬כפר גלעדי‪ ,‬קיבוץ משמר הים‪ ,‬מושב עטרות ופנימיית מוצא‬
‫בירושלים‪ .‬בתום המצור ביקשתי לעבור מפנימיית מוצא כי התנאים במקום היו‬
‫עלובים ביותר‪ ,‬ולאחר בקשות חוזרות ונשנות בקשתי נענתה והעבירו אותי לבית‬
‫הספר החקלאי "כפר בתיה" ברעננה‪ .‬לא ידעתי לקראת מה אני הולך אבל בלבי‬

‫קיוויתי שכל מקום שאליו אגיע יהיה טוב יותר מהמוסד שאותו אני עוזב‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ ,1948‬הגעתי לכפר בתיה שנוסד בשנת ‪ 1947‬אחרי מלחמת‬
‫העולם השנייה והיה מיועד לילדים ניצולי שואה‪ .‬הוא היה ממוקם במערב העיר‬
‫רעננה סמוך לפארק רעננה‪ .‬הכפר היה קרוי על שם בתיה גוטספלד (‪-1966‬‬
‫‪ ,)1890‬נשיאת הסתדרות נשי מזרחי בארצות‪-‬הברית‪ ,‬אשר הובילה להקמתו‪.‬‬
‫בשונה ממוסדות אחרים כפר בתיה היה מבוסס על עקרון החופש ומתן אוטונומיה‬
‫בניהול הפנימי של הכפר‪ .‬מייסדו של הכפר ומנהלו הראשון היה חיים צבי אנוך‪.‬‬

‫אנחנו הילדים קראנו לו "אדון אנוך"‪.‬‬

‫בהגיעי לכפר הוקסמתי ממנו‪ .‬זה היה גן עדן לילדים‪ .‬אדון אנוך קיבל אותי‬
‫אישית במשרדו והסביר לי על הנהלים בכפר‪ .‬הבחנתי כי כלפי חוץ הוא מפגין‬
‫נוקשות ודורש מהחניכים משמעת‪ ,‬סדר וניקיון‪ .‬מבחינתי הוא התפרץ לדלת‬

‫פתוחה כי אני צידדתי בכל הדברים שהשמיע באוזניי‪.‬‬

‫בכפר היו ארבעה בתים‪ ,‬ואני שוכנתי בבית הראשון‪ .‬בכל חדר גרו ארבעה ילדים‪.‬‬
‫כל בית היה מחולק לשני אגפים‪ :‬בצד ימין הבנים ובצד שמאל הבנות‪ .‬בכל בית‬