Page 56 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 56
| 56משה שעיו
היה חדר אוכל שבו אכלו בנים ובנות יחד ללא הפרדה .סדר היום של החניכים
כלל השכמה בחמש וחצי בבוקר לקול מוזיקה קלאסית שהדהדה בכל שטח הכפר
וכן התעמלות בוקר ,רחצה ,תפילה וארוחת בוקר .אני נהגתי להיעדר מתפילת
הבוקר ,אבל לא החמצתי את ארוחת הבוקר.
במשך היום למדנו ארבע שעות ועבדנו ארבע שעות .קיבלנו הכשרה במקצועות
שונים :בחקלאות ,נגרותַ ,מסגרות ,סנדלרות ואריגה .אני לא אהבתי לשהות
במקום סגור ובחרתי לעבוד בגן הירק .נהניתי מהמרחב הפתוח והירוק וגם
נהניתי להוציא את הירקות מהאדמה :גזר ,קולרבי ,עגבנייה אדומה .לשטוף אותם
ולאכול זאת הייתה חוויה נעימה.
פעם בשבוע היה לנו חצי יום ספורט שכלל משחק כדורגל ,מחניים ,כדור הקפה
ותחרות ריצה .שיחקתי כדורגל והצטיינתי בכך.
כאמור ,במשך השבוע אכלנו בחדר האוכל הצמוד למבני המגורים ,אבל בימי
שישי ושבת הנוהג היה שכל חניכי המוסד אכלו בחדר האוכל הגדול של הכפר.
זאת הייתה חגיגה אמיתית מידי שבוע .בכל מוצאי שבת גם הקרינו לנו סרט,
וההנאה הייתה מושלמת.
המשמעת שהנהיג אדון אנוך בכפר :סדר ,ניקיון ,אכפתיות ,שמירת רכוש ציבורי
ועקרונות דומים נוספים נשאו פרי ,והתוצאות לא איחרו לבוא .מי שבא לבקר
בכפר לא יכול היה להתעלם מהניקיון ,מהסדר המופתי ומהדשאים המטופחים.
זאת הייתה עבודתם של החניכים שהפנימו את המסר.
היחסים בין החניכים היו חברותיים ונעימים מאוד .היה לי חבר בשם גדעון שהייתי
מיודד איתו מאוד .אמו הייתה מבקרת אותו לעיתים תכופות ,מביאה לו ממתקים
ודברי מאפה ומכבדת גם אותי .לעומתו היה גם חניך בריון ותוקפני באופיו בשם
אלכס .יום אחד אלכס הבריון התנפל על גדעון והיכה אותו ללא רחם .לא יכולתי
לעמוד מנגד; התנפלתי עליו והכיתי אותו נמרצות והוא ברח כל עוד נפשו בו.
מאותו יום ואילך אלכס למד את הלקח והמכות הפסיקו .הבחור התמתן והבין
שאפשר לדבר ולא צריך לנהוג באלימות כדי ליישב מחלוקות .מאוחר יותר
הפכנו להיות חברים טובים ,ואני עזרתי לו בהכנת שיעורים.
