Page 113 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 113
מסע חיי | 113
אני שומע ואומר לעצמי" :האם אצליח? יקבלו אותי? ידעתי ,מבחינת שחיה וסגנונות
אני טוב ,כל השנים כילד בקבוץ מסילות שחינו בבריכה של הקיבוץ .המצילים החלו
בעבודתם ,הכניסו לבריכה ,חמישה מועמדים בכל פעם ובחנו סגנון חזה ,חתירה ,גב
וצלילה .כשהגיע תורי הרגשתי בטוח בעצמי ,רק בצלילה לא צללתי 50מ' רצוף ,שני
מטר לסוף כבר לא היה לי אוויר ויצאתי מהמים.
הלכנו לאכול במשותף וחזרנו לקבל את התוצאות מי נשאר ומי יחזור לסניפו.
בהקראת השמות הייתי במתח ,הקריאו 12שמות ,של אלה שנשארים ,השם שלי לא
מוזכר כלל ,מאוד התאכזבתי .לא השלמתי עם הגזירה ,חלק גדול התפזר בדרכו החוצה
מהבריכה הביתה.
ניגשתי לעדנאן חודרוג ,טענתי בפניו" :לא יכול להיות שאני בחוץ ,קרתה פה טעות
תנסה אותי שוב ,עדנאן הסכים וקיבל עוד שלושה לבחינה נוספת .הפעם נכנסו
שניים ,ובתורי נכנסתי לבריכה לבד ,כשיצאתי משחיית הסגנונות הוא אומר לשני
חבריו הבוחנים" :ראיתם כמה עוצמה ודחיפת מים יש לבחור הזה"? עכשיו הייתי צריך
להוכיח את עצמי בצלילה ,נעמדתי בשפת הבריכה לזינוק ,בא אליי עדנאן ואומר
לי" :אל תעשה הרבה תנועות מתחת למים ותבלע שוב את האוויר שיש לך בריאות".
הרגשתי שהוא רוצה אותי ,אמרתי לעצמי "אני עושה את זה בשבילו" .קפצתי
ניסיתי לשחות כמו שעדנאן הציע לי ,הנה! הגעתי באפיסת כוח ואוויר… .נגעתי בקיר,
לאחר 50מ'.
"אוף! הצלחתי" !! בסוף הקורס ,הצלחתי לצלול בריכה וחצי !!.
חזרתי הביתה כולי מאושר.
שבוע לאחר מכן חזרנו לקורס ,היינו 14חבר'ה ישנו במלון בכרמל ,שבועיים שחינו
בלי הפסקה מהבוקר בשעה 14:00 - 08:00אחה"צ ,כושר במים ,שעות של שחיה ללא
עצירה ,למדנו להשתלט על טובע ולהובילו עשרות מטרים ,זה היה קורס קשה .בסופו
של הקורס קיבלתי תעודת מציל בריכה .שוב הצלחתי!!
לא הספקתי להגשים ולעבוד בקייטנות ,בחודש יוני אחרי קורס מצילים ,קיבלתי
צו גיוס מילואים למלחמת לבנון הראשונה .התחילה בשישי ביוני ,1982הפעם
הוצבתי בגדוד גה"ס והגענו עד סולטן יעקוב ,המלחמה לא הייתה קשה ,עם סיומה
בספטמבר 82חזרנו לארץ ,הצבא נשאר בשטח לבנון וביירות.