Page 116 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 116
| 116אברהם נקש
הודעתי מיד למנהל הסניף שאבא שלי עוזב מחר את הקופה ,המנהל הבין אותי
ואיחל לאבא הרבה שנים בריאות .למחרת החזרנו את כל הקופה ללא חוסר של
אגורה .אבא היה מאוד פדנט ומדויק ,בכל דבר שעשה ,עד כדי כך שלא הרגיש
טוב בזמן ששירתי במילואים ,לא עזב יום אחד את הקופה ,עד לבואי .כל הכבוד
אבא אני מצדיע לך תמיד…! בגיל 80החלו כל האחים והאחיות לבוא ולבקר
אותו ,אחותי ויויאן ז"ל הזמינה כרית סרוגה עם הגיל .80
הזמנתי עבורו שלוש ארוחות ביום ,הסעתי אותו לכל מיני בדיקות ,בתי חולים
בילינסון ,ברזילי באשקלון ומרפאות .באחת הפעמים ,נבדק בבית החולים ברזילי,
הייתי יחד איתו הרופא הודיע לי" :לאבא שלך יש את המחלה הקשה ...סרטן
האשכים ,חייבים לנתח אותו במהירות ,כל הסיכויים שימשיך לחיות עוד כמה
שנים .צריך לבקש את הסכמתו… ושל המשפחה" .עמדתי ליד אבא והיה לי קשה
שהוא שומע את השיחה .אבא לא הראה שום סימן של הבנה ?? ושאל אותי מה
הוא אומר? הסברתי לו בצרפתית.
"אבא אתה חייב לעבור ניתוח לכריתת אשכים ,הרופא אומר שאם אתה רוצה
לחיות עוד כמה שנים ,אתה חייב לעשות את הניתוח" .תשובתו הייתה מהירה:
"תגיד לרופא שאני מסכים"
לאחר פחות משבוע הוזמן שוב לבית החולים ,עבר את הניתוח בהצלחה .הוא חי
באושר ,עם ילדיו ונכדיו עוד חמש שנים.
בגיל 84כבר לא היה יכול לחיות לבד .סובר,
מאיר ואני ,עשינו תורנות לישון בביתו.
ביום כיפור של שנת 1993שכנים בבניין
שלו שמעו צעקות של… .הצילו!
אחותי הבוגרת אנרייט הוקפצה (גרה לא
הרחק מביתו).
