Page 115 - מסע חיי - אברהם נקש

‫מסע חיי | ‪115‬‬

‫לא עבר חודש מנסיעתי ללבנון ולבניין צור‪ ,‬זה היה בתחילת חודש נובמבר ‪,82‬‬
‫מודיעים בחדשות הבוקר על אסון מחריד בבניין צור‪ .‬בשעות הבוקר אירעה‬
‫התפוצצות בבניין הממשל הצבאי‪ ,‬שבע מקומותיו קרסו על יושביו‪ .‬הפיצוץ גרם ל‪91-‬‬
‫הרוגים ביניהם ‪ 67‬חיילים‪ ,‬אנשי מג"ב‪ 9 ,‬אנשי שב"כ‪ ,‬עצורים לבנוניים ו‪ 27-‬נפצעו‪.‬‬
‫בצה"ל חקרו והגיעו למסקנה שהסיבה היא פיצוץ של דליפת בלוני גז!! איזה מזל יש‬
‫לי‪ ??..‬לאחר שנה בשנת ‪ ,1983‬שוב זועזעה המדינה עם אסון נוסף בצור‪ ,‬מכונית תופת‬
‫התפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל והמג"ב‪ ,‬פיגוע ראשון שביצע ארגון שיעי‬

‫נגד צהל בלבנון‪ .‬היו הרבה הרוגים לכוחותינו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1988‬לאבא מלאו כמעט ‪ 80‬שנה‪ ,‬אחי מאיר קנה דירה בעתיקות במקום‬
‫הדירה השכורה ונתן אותה לאבא‪ .‬חזרתי ממילואים‪ ,‬הלכתי למחרת לעבודה‬
‫למשמרת צהריים‪ ,‬ירדתי מהאוטובוס‪ ,‬מופיע מולי אבא כולו זועף‪ ,‬בלי נשיקות‬
‫וגינונים רגילים ואומר לי‪" :‬איפה אתה? אני כבר לא רוצה לעבוד… אני עייף‬

‫ולא מרגיש טוב"‪.‬‬
‫עניתי לו ברוגע ולא בעצבים‪" :‬אבא אין שום בעיה‪ ,‬מחר ניסע שנינו לת"א אל‬
‫משרדי אגד ונחזיר את כל הכרטיסים והכספים"‪ .‬מסכן אבא הרגשתי עליו שהוא‬

‫לא כתמיד‪.‬‬

‫אבא ז"ל‬