Page 46 - מסע חיי - אברהם נקש

‫‪ | 46‬אברהם נקש‬

‫העלייה לארץ‬

‫זכור לי שבשנות ‪ 53-55‬ביקרו אותנו נציגי עליה ועליית הנוער מארץ ישראל‪,‬‬
‫היינו מקבלים אותם בכבוד מלכים‪ ,‬עם כל המעדנים והמאכלים של אימא‪ ,‬אני לא‬

‫הבנתי מה פשר הביקורים האלה‪ ,‬הייתי צעיר‪.‬‬

‫אבא ואימא לא שיתפו אותנו‪ ,‬שמא ביקורים כאלה יגיעו לידיעת הרחוב‪ ,‬הערבי‪.‬‬
‫לא אשכח עד היום וזכור לי במיוחד‪ ,‬אחד הביקורים של איש עליה שהתארח‪,‬‬

‫לארוחת ערב חגיגית בבית‪.‬‬

‫השולחן הגדול של פינת האוכל הענקית (פעם המקום היה מסעדה של סבי) שולחן‬
‫גדול שנפתח‪ ,‬ועליו מפה לבנה וכלים שלא בכל יום ראינו אותם‪ ,‬רק בחגים!‬

‫מספר הכיסאות מסביב לשולחן היה גדול מתמיד וכולם דומים‪ ,‬מעץ מלא וחזק (אינני‬
‫יודע היכן הסתירה אימא את כל הכיסאות העודפים)‪ ,‬בכל זאת על השולחן המקושט‬
‫היו ארבעה עציצים קטנים בצבע אדום וצהוב ובתוכם פרח כובע הנזיר‪ .‬לפי הפרחים‬

‫ידעתי שזו הייתה תקופת האביב‪.‬‬
‫חיכינו לאיש העלייה בבית והנה אדם גבוה רזה במקצת מגיע מארץ ישראל‪ .‬עם‬
‫חליפה פשוטה‪ ,‬ללא כובע‪ ,‬נעליים מצוחצחות ומבריקות‪ .‬אני זוכר את המבט של כל‬
‫המשפחה‪ ,‬כאילו ש"המשיח" הגיע לביתנו (למרות שבטוניסיה לא ידעתי כלום‬

‫על משיח)‪.‬‬
‫התיישבנו מסביב לשולחן‪ ,‬התפלאתי איך אבא ויתר על מקומו בראש השולחן ונתן‬

‫לישראלי לשבת במקומו‪.‬‬
‫האוכל היה עשיר‪ ,‬התחלנו באפריטיף שכלל קצת יין וערק (לנו הילדים היה אסור‬
‫לשתות ערק)‪ ,‬משם עברנו למנה עיקרית ומנת הקינוח‪ ,‬מין פודינג שוקולד ועוגיות‪,‬‬

‫בסוף תפוחים ותפוזים‪.‬‬