Page 48 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 48
| 48אברהם נקש
לאחר שלושה שבועות ,אימא החליטה לספר לי היכן הם .מתברר שהם היו במחנה
עולים במרסיי בצרפת (מחנה ארנאס ,)Arenas -משם שטו באנייה לארץ ,חיכו להם
נציגים מעליית הנוער ,אחיותיי הגיעו לקיבוץ גבעת חיים ואת אחי לקחו לשער עליה.
באותה תקופה ,שמחתי שאבא לא שולח אותי לבית הספר ,חשבתי בגלל הציונים
הגרועים שלי!! כל יום התייצבתי בחנות לחומרי בניין שמא לא אסתובב בעיר ואחפש
לו צרות ,מתיישב על הדלפק הארוך ומסתכל על אבא ואחי הבכור מוכרים ברגים,
אומים ,כלים מכל הסוגים לנגר ,לרתך ,למסגר ,חיתוך זכוכית -היה מעניין במיוחד
עבורי באיזו אומנות אבא ואחי היו חותכים לפי עובי ומידה.
לפעמים עזרתי להם להביא ממחסן שהיה בתוך סמטה שנקראה בערבית "זנקה"
להעמיס שק של גבס או מלט ולהביאו לחנות.
החנות הייתה נסגרת בשעה 17:00חוזרים הביתה וממתין שאבא יצא לשתות בבר ,עם
חבריו הצרפתיים.
באותו זמן ברחתי מהבית לראות משחקי "פטאנק" .משחק עם כדורים כבדים.
המקום ששיחקו בפטאנק קראו" :בולודרום" .מקום יפה ונעים להימצא בו,
אני הייתי "מתפלח" דרך גדר פרוצה ויכולתי לראות את המבוגרים של העיר
משחקים עד החשכה .חבריי ואני היינו משחקים במשחק הפטאנק עם אבני נחל
מנחל ה"מג'רדה" שהיה קרוב לעיר ובו היו חלוקי נחל שהתגלגלו בזרם הנחל.
לא היה כסף לקנות כדורים אמתיים ,בנוסף ,הכדורים האמתיים היו כבדים
לגיל שלנו.
הבולודרום -מגרש הכדורת
ברור שלא נשארתי עד הלילה אלא חזרתי לבית לפני שאבא יגיע ,גם כשקרה
הפוך ואבא הגיע לפניי ,תמיד שאל" :היכן אני? אימא תמיד הגנה עליי בשקר,
