Page 49 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 49

‫מסע חיי | ‪49‬‬

‫שאני אצל דודים‪ ,‬שהיו גרים לידינו או ששלחה אותי לקנות‪ ,‬וכך הייתה מונעת‬
                                            ‫ממני לקבל צעקות ואזהרות מיותרות‪.‬‬

‫בחודש פברואר ‪ ,1955 -‬לפני ששתי אחיותיי ואחי נסעו לארץ‪ ,‬נולד אחי הצעיר‬
‫מאיר (על שם אחיו של אבא שנפטר שנתיים לפני שנולד) לאחי הצעיר ניתן גם‬
‫שם צרפתי – ליאונל‪ ,‬אהבנו אותו כל כך שקראנו לו בשם חיבה‪ ,‬יונה‪ ,‬בלי לדעת‬
‫את משמעות השם בעברית‪ .‬אחותי איימה ואני שמרנו עליו ופינקנו אותו‪ ,‬כל‬

                                                                  ‫הזמן היינו סביבו‪.‬‬

         ‫מאיר ליאונל מיכל איימה (‪ ) Aimee‬אברהם אלברט‬
‫בגיל ‪ 11‬בחודש אפריל ‪ ,1956‬שבועיים לאחר יום הולדתי (‪ ,) 24/4/1956‬מודיע‬
‫לי אבא שנוסעים יחד לבירה‪ ,‬תוניס?? שמחתי שאבא חושב עליי‪ ,‬ומפנק אותי‬

                                                 ‫בנסיעה‪ ,‬מדוע? ולאן? שום הסבר‪.‬‬
‫במשפחה לא הרגשתי שום תכונה מסוימת‪ .‬ההורים‪ ,‬בעיקר אימא‪ ,‬ששלושה‬
‫מילדיה הגדולים כבר נמצאים בארץ ישראל‪ ,‬לא נראתה לי עצובה או עצבנית‪,‬‬

                                                                    ‫הכול היה רגיל‪.‬‬

                                      ‫הוריי פחדו שאפלוט מילים ברחוב והדבר יגיע‬
                                      ‫לערבים‪ .‬גם תורם לנסוע לארץ היה מסובך‪,‬‬
                                      ‫למכור את הבית‪ ,‬את החנות עם כל התכולה‪.‬‬
                                      ‫היום אני נזכר ומבין את הוריי‪ ,‬הכול נעשה‬
                                      ‫בשקט וסודיות‪ ,‬הדבר נמשך כמה חודשים‪,‬‬
                                      ‫לאבי לא הייתה סבלנות שאני עוד אסתובב‬
                                      ‫בעיר‪ ,‬החליט "לזרוק אותי למים" ולשלוח‬

                                                                          ‫אותי לבד‪.‬‬
                             ‫בגיל ‪9‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54