Page 54 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 54
| 54אברהם נקש
נמל מרסיי נראה ענק ,פעם ראשונה בחיי אני רואה נמל כזה ,אוניות רבות בים ממתינות
ברציף הנמל ,סירות מכל הגדלים ,חלק מהן היו סירות מפרשים .הבתים של העיר נראו
ענקיים (גדלתי בעיירה קטנה ,ללא ים) הבחנתי בכניסת האוניה לנמל ,מצד השמאלי
שלי בקתדרלה במקום בולט וגבוה -בזיליקת נוטרדאם.
המשאיות שהובילו עולים ,למחנה ארנאס
האוניה עגנה ברציף וירדנו ממנה אל שתי משאיות ...העמיסו את המשפחות ,אותי
החזיקו אנשים שאיני מכיר שאעלה לאחת המשאיות .איך שהתחילה לנסוע הרחתי
מאחור את הבנזין וריח זה לא פגע רק בי אלא בכמה ילדים ,כולנו הקאנו .לא אשכח
את הנסיעה הנוראה ,הקופצנית עם סיבובים עד אין סוף (השעה היתה שעת אחה"צ).
בדרך ראיתי הרים וגבעות ירוקים עם פריחה מדהימה .תקופת האביב .מחנה
העולים היה מבודד מכל ישוב צרפתי.
ירדנו מהמשאיות ,מישהו התקרב עם מיקרופון וקרא בשמות המשפחות ,כיוון
אותנו לתוך הצריפים ("צריפים בריטיים " ארוכים ,הכילו עד 10משפחות) ,מישהו
קרא בשמי .הוביל אותי לצריף בו אני ישן .מיטתי הייתה ממש בכניסה בצד ימין,
שמחתי מאוד כי בתוך הצריף הכול היה מבולגן ועם תינוקות וילדים.
