Page 55 - 28222
P. 55

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫אם היא חושבת שהגעתי מתוך סקרנות או מתוך תשוקה עזה לצפות‬
‫בשיעור שלה‪ ,‬פינוק מיוחד ב־‪ 11:45‬לכבוד יום הולדתי ה־‪ .43‬אבל‬
‫הגוף שלי קפא והשיניים שלי התהדקו כמו חומה בצורה מאחורי‬
‫החיוך המכאיב‪ ,‬רק העיניים שלי התרוצצו מהמורה אל המחנכת‬
‫ואל הסייעת‪ ,‬ואל שני הילדים שעומדים משני צדדיה‪ ,‬שניהם בני‬
‫מזל מספיק כדי להיות חרצית ונראים חיוורים ונמוכים ליד הילדה‬

                             ‫המאדימה שלי‪ ,‬גופם נרתע קצת לאחור‪.‬‬

‫יום ההולדת שלי הפך עם השנים ועם כניסתה של בתי לחיי לפחות‬
‫ופחות חשוב‪ ,‬עד שביום הולדתי ה־‪ 43‬ביקשתי מיואב שלא יגיד כלום‬
‫על זה שיש לי יום הולדת היום‪ ,‬שלא יחייך‪ ,‬שלא יחבק‪ .‬כלום‪" .‬בוא‬
‫נחכה עם זה לאחרי שהיא חוזרת מבית ספר‪ ",‬אמרתי‪ ,‬ויואב‪ ,‬שכל כך‬
‫אוהב לחגוג את החיים בדמות ימי הולדת וטקסים ומוכן לשם החגיגה‬
‫לחגוג את חגי כל הדתות‪ ,‬שאל אותי‪" ,‬מה‪ ,‬ולא נשיר לך היום יום‬
‫הולדת בבוקר ונשלח בווטסאפ למשפחה שלך וככה גם נזכיר להם‬

                   ‫שהיום זה היום שהם צריכים לאחל לך מזל טוב?"‬
‫"לא‪ ,‬אני מעדיפה שלא‪ ".‬חשבתי על איך ימי ההולדת שלי‬

                          ‫משפיעים לפעמים על מצב רוחה של בתי‪.‬‬
‫וכשראיתי שהאיום מפני מה שעלול לקרות לא עושה על יואב‬
‫רושם‪ ,‬הוספתי בקול פתייני שאני רוצה שנלך לארוחת בוקר ולראות‬
‫תערוכה‪" ,‬ואחר כך אין לדעת לאן דברים יתגלגלו‪ .‬בוא נעמיד פנים‬
‫עד ‪ 13:15‬שיש לנו את כל הזמן שבעולם ושום טרדות או ילדות‬

                                                             ‫בחיים‪".‬‬

‫"יכול להיות שבכל זאת היא הרגישה שיש לי יום הולדת היום?"‬
‫שאלתי אותו כשחזרנו בבהילות מבילוי קצר מדי בתערוכה בנושא‬
‫"פייק ניוז" במוזיאון חיפה‪" .‬הילדה לא מפסיקה לבכות‪ ",‬אמרה לי‬

          ‫בטלפון המחנכת וביקשה ממני להגיע לשיעור האוריתמיה‪.‬‬
‫"תפסיקי לתת לה כוחות של קוראת מחשבות‪ ",‬הוא התרגז עליי‪,‬‬

                                ‫‪55‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60