Page 59 - 28222
P. 59

‫איך להיות אמא מאמצת‬

        ‫"רק חסר לנו שהיא תגיד את זה לאמא שלך‪ ,‬אתה יודע‪".‬‬
‫"זאת בעיה של אמא שלי‪ ,‬לא של הילדה שלי‪ ",‬הוא אמר והצטרף‬

                                                    ‫לריקוד של בתי‪.‬‬

‫בסוף השבוע שקדם למפגש הפיצה השני‪ ,‬כשביקרנו את הוריי כמדי‬
‫ערב שבת‪ ,‬ישבה בתי ליד שולחן האוכל עם שתי בנות הדודות הקטנות‬
‫ממנה בשנה והבן דוד בן השלוש‪ .‬היא דיברה בחופשיות ובביטחון על‬
‫האמא הביולוגית שלה‪ .‬אבי ישב איתן‪ ,‬קילף בוטנים קלויים שאך‬
‫יצאו מהתנור‪ ,‬וחילק אותם כמיטב יכולתו באופן שנראה לו שווה‪.‬‬
‫הוא גייס לטובתו את כבדות השמיעה שהתפתחה אצלו לקראת גיל‬
‫‪ ,80‬והתעלם מתרעומות קטנות על אי־שוויון או אי־צדק בחלוקה‪ .‬מדי‬
‫פעם סינן תרעומת משלו על הנכדים הלא ממושמעים שלו ועל איך‬
‫שהבנות שלו מגדלות אותם‪ .‬אני עמדתי במטבח עם אחותי הגדולה‪.‬‬
‫ביחד כירסמנו שאריות בוטנים שהפרישו לנו יושבי שולחן האוכל‪.‬‬
‫אחותי דיברה איתי על משהו‪ ,‬שאולי היה חשוב ואולי לא‪ ,‬אני לא‬
‫זוכרת כי שמעתי את בתי אומרת‪" :‬היא מאוד רצתה אותי‪ ,‬אבל לא‬
‫יכלה לגדל אותי‪ ,‬כי היא היתה מאוד‪ "...‬היא הסתובבה אליי ותלתה‬

                                   ‫בי עיניים‪" ,‬מה היא היתה‪ ,‬אמא?"‬
                                                  ‫"חולה‪ ",‬עניתי‪.‬‬

‫"חולה וחלשה‪ ,‬היא היתה חלשה‪ ",‬היא המשיכה בשצף‪" ,‬אתם‬
                              ‫מבינים? זה לא שהיא לא רצתה אותי‪".‬‬

‫הבן דוד בן השלוש אמר שהוא מבין‪ .‬בת דודה אחת איבדה עניין‪,‬‬
                                           ‫והשנייה רצתה עוד מידע‪.‬‬

                                 ‫"אבל מה היה לה?" היא שאלה‪.‬‬
‫אבי‪ ,‬שלפתע חזר לשמוע‪ ,‬פסק לרגע ממלאכת הקילוף ושאל‪" :‬על‬

                                                    ‫מי את מדברת?"‬
                            ‫בתי ענתה‪" :‬על האמא השנייה שלי‪".‬‬
‫הוא ישב עם הגב אליי‪ ,‬כך שלא ראיתי את הבעת פניו‪ ,‬אבל כן‬
‫ראיתי את תגובתה של בתי אליו — היא מתחה את פיה לצדדים‪,‬‬

                                ‫‪59‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64