Page 60 - 28222
P. 60

‫נעמה סגל‬

‫הרימה גבותיה מעלה‪ ,‬ומבטה זז באלכסון מהרצפה לאבא שלי ובחזרה‬
‫לרצפה‪ .‬היא הרימה והורידה את כתפיה‪" ,‬מה‪ ,‬סבא?" היא אמרה‬
‫בשקט לא אופייני‪" ,‬זאת האמא שילדה אותי‪ ".‬ואחרי כמה שניות היא‬

                                            ‫אמרה שוב‪" ,‬מה‪ ,‬סבא?"‬
‫כשאבי שב לקלף בוטנים‪ ,‬חבורת בני הדודים התפזרה לה‪ ,‬כל אחד‬

                                                            ‫לענייניו‪.‬‬

‫הייתי כל כך גאה בילדה שלי‪ ,‬באופן שבו היא מדברת על האימוץ‬
‫שלה‪ .‬ואז נזכרתי בדברים ששרי אלדריג' כתבה‪ ,‬שבזמן שהפתיחות‬
‫בנושא האימוץ היא בריאה‪ ,‬הילדה שלנו צריכה לדעת שאנחנו לא‬
‫נחשוף את היותה מאומצת ללא הבחנה‪ .‬ילדים מאומצים‪ ,‬היא כותבת‪,‬‬
‫הם ככל הילדים — רוצים להיות כמו כולם ולא רוצים להיות שונים‪.‬‬
‫אבא שלי קטע את המחשבות שלי‪ ,‬הוא ניגש אליי ונעמד מולי‪,‬‬

                                                  ‫מסתיר אותי מבתי‪.‬‬
         ‫"למה היא מדברת על האישה שילדה אותה?" הוא שאל‪.‬‬

                           ‫"כי באמת היתה אישה כזאת‪ ",‬עניתי‪.‬‬
‫"למי זה אכפת? מה היא צריכה לדבר על זה? אמא שלי גידלה את‬
‫עובדיה כאילו הוא הבן שלה‪ .‬בחיים היא לא דיברה איתו על אמא שלו‬
‫שמתה‪ .‬גם אבא שלי לא דיבר עליה אף פעם‪ .‬פעם האחיות של אבא‬
‫שלי ראו את עובדיה מלוכלך בחצר וצעקו על אמא שלי שהיא לא‬
‫שוטפת אותו כמו שהיא שוטפת את הילדים שלה‪ .‬עובדיה ענה להן —‬

          ‫אל תדברו ככה‪ .‬נעימה היא אמא שלי! היא מגדלת אותי!"‬
‫שמעתי את הסיפור הזה כבר הרבה פעמים מאז שאימצתי את בתי‪.‬‬

            ‫לפני שאימצתי אותה‪ ,‬לא שמעתי את הסיפור הזה בכלל‪.‬‬
‫כשאבא שלי מתעקש שבתי היא הנכדה שלו מהרגע שבאה אלינו‬
‫ושקרבת דם לא משנה כלל וכלל‪ ,‬אני מאמינה לו‪ .‬אבא שלי לא מאמין‬
‫בקרבת דם כגורם מחבר‪ .‬בזמן שאת ארבע בנותיו הוא גידל במסירות‪,‬‬
‫את בנו הבכור מנישואיו הקודמים לא פגש כלל‪ .‬בגלל מאבק בין‬
‫אבי לגרושתו‪ ,‬זכיתי להכיר את אחי רק כשמלאו לו ‪ — 13‬כשאמא‬

                                ‫‪60‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65