Page 70 - 28222
P. 70
11
שער הפרחים
נכנסתי בשער בית הספר ביום האחרון ללימודים בכיתה א' ,אחריי
הידסו בקלילות שלוש אימהות שנשאו סלסילות מקושטות סרטים,
ובתוכן מתנות עטופות בנייר משי בצבעים שונים .בשביל צעדו ארבע
ילדות ,שערן היה בהיר ואסוף ,הן לבשו שמלות לבנות ונשאו מגשים
עמוסי עוגות תוצרת בית ,חתוכות לריבועים שווים ומונחות במנג'טים
בצבעי פסטל רכים .במורד השביל שמעתי את ילדי כיתה ה' סופרים
בקולי קולות לאחור ,כשהגיעו למספר אפס הם פרצו משולהבים
מהמתחם של הכיתות הגבוהות בתרועות ניצחון .עם כניסתי למבואה
של מתחם כיתות א' ,כבר יכולתי לשמוע את הצווחות הנרגשות
של הילדים ,הלב שלי דפק בחוזקה אבל בקצב יציב .דופק שהולם
ברכות ,אבל לא מרעיד את בית החזה .התקרבתי לכיתתה של בתי ,יד
דקה נשלחה אליי ,תפסה את זרועי ,וקול צווחני ששייך לחברה שלה
מהכיתה הכריז" :אנחנו עוברים כיתה!"
זו היתה החברה שבתי מעידה עליה שהיא תמיד יודעת לשקר
למבוגרים" .את לא מבינה ,אמא ",היא אמרה לי" ,מבוגרים חושבים
שהיא נחמדה ,אבל היא משקרת כל הזמן ,היא שואלת אותי מלאן
שאלות ואני חייבת לענות לה ,אפילו שאני לא רוצה .קשה לי
להסביר "...וכשניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שאני מכירה את
ההרגשה ,היא הוכיחה אותי" :את לא מכירה ,אמא ,את אומרת שכן,
אבל את לא מכירה את מה שאני מרגישה".
בבדיקה במכון להתפתחות הילד כשהיתה בת שש נכתב" :בבדיקה
70
