Page 84 - 28222
P. 84
נעמה סגל
שלי ושל אחותי הקטנה ,כנראה כבר התייאשה .אבא שלי ,שלא היה
יכול לסבול את העקבות של הביקור הלא צפוי של דוד שלי ,לא חיכה
שתסיים את מלאכתה ,ומיהר לסייד את המשקופים ,אך אני גירדתי את
הסיד מהמדבקה שעל המשקוף שבחדרי וקראתי את הכתוב ,המדבקה
הבטיחה סגולות לשינה טובה ולחלומות טובים למי שיגיד נ נח נחמ
נחמן מאומן .בכל לילה הייתי מדקלמת את מילות המדבקה ,ואלה אכן
עזרו לי להירדם.
כשנה לפני שאימצנו את בתנו הקטנה ,הלכנו שוב לטיפולי פוריות.
רצינו מאוד אחות לבתנו הגדולה ,עברו חמש שנים מאז אימצנו אותה,
אני הייתי בת ,39ועם כל שנה שעברה ידענו שסיכויינו לאמץ תינוקת
בארץ הולך וקטן .הפעם נפגשנו עם פרופסור נחמד ומסביר פנים,
שהסביר שמשהו כנראה לא עובד בזיווג בינינו ,ושהפעם כדאי לנסות
תרומת ביצית" .יש 70%הצלחה ",הוא הבטיח" .אבל יש כמובן את
עניין הגנטיקה ",הוסיף והעביר את מבטו ממני ליואב ובחזרה ,כדי
לוודא שאנחנו מבינים שהגנטיקה שלי לא תהיה חלק מזו של התינוק
או התינוקת שייוולדו לנו.
"יש לנו ילדה שאימצנו ",הזכרנו לו" ,אם היינו יכולים ,היינו
מאמצים עוד אחת .גנטיקה לא מטרידה אותנו".
הוא הינהן" .יש חשיבות לזה שהתינוקת תגדל בבטן שלך ",הוא
הצביע על הבטן שלי" ,יצא לכם לשמוע על אפיגנטיקה?" הוא שאל
כשעיניו מול מסך המחשב ,ואצבעותיו מקלידות דבר־מה" .הרבה
מהדנ"א של התינוק מושפע גם מהסביבה שבה הוא מתפתח .זה פחות
או יותר מה שזה אומר ",ואחרי שתיקה קצרה הוסיף" ,גם אנחנו היינו
אמורים לאמץ ילד מחו"ל ,אבל רגע לפני שעלינו למטוס לקחת אותו,
גילינו שאשתי בהיריון ".הוא הגיש לנו טפסים מרובים הקשורים
בקניית ביציות מאוקראינה ,ואמר" ,עד היום אני מצטער על זה שלא
עלינו על המטוס .יכלו להיות לנו עכשיו שני ילדים".
בדרכנו חזרה הביתה נזכרנו בפגישה אחת מני רבות עם העובדת
84