Page 61 - ISRAEL
P. 61
שמי עמרם,
נולדתי בבגדאד שבעיראק למשפחה ברוכת ילדים – היינו 8אחים ו־ 3אחיות.
למשפחתי היה בית מפואר ,כסף רב ואדמות .יחסי השכנות בינינו לשכנינו הערבים
היו טובים .תמיד ִהזכרנו את ישראל בתפילות ובחגים אך לא מיהרנו לעלות.
בשנת 1941בחג השבועות התרחש אירוע קשה – "פרהוד" .גויים התנפלו על היהודים
באכזריות .הנפגעים היו רבים ,והיו גם הרוגים .אחרי האירוע הזה יהודים רבים רצו לעזוב
את עיראק ולעלות לישראל ,וגופים ציוניים באו לעזרתם ופעלו לזרז את בואם ארצה.
בשנת ִ 1951הסכימה עיראק לאפשר ליהודים לצאת מגבולותיה אבל רק בתנאי שאת כל
הרכוש שלהם – ישאירו בעיראק .סבתא שלי הזמינה נעלי עקב שהעקבים שלהן חלולים,
ובתוך העקבים היא החביאה כסף .הכסף הזה עזר לנו מאוד כשהגענו לישראל.
כשעלינו לארץ שיכנו אותנו במעברות ושם גרנו בצריפים .החיים היו קשים :לא היו מוצרי
חשמל ,ואת כל עבודות הבית עשינו בעצמנו ,כולל כביסה של הבגדים והמצעים של כל
המשפחה .אמצעי קירור או חימום לא היו .בחורף היה לכולנו קר ,ובקיץ – הצריפים
להטו .גם השפה החדשה לא הייתה קלה .ילדים רבים התקשו להשתלב בחברה כי
הוותיקים צחקו עליהם ,על לבושם ,על המנהגים שלהם וגם על שפתם .זמן רב עבר עד
ש ִהשתלבנו ,ובכל זאת ִהרגשנו בני מזל – הרי זכינו ואנחנו בארץ ישראל ,בארץ היהודים.
היום יש לנו משפחה ישראלית גדולה ויפה ,בלי עין הרע.
עלייה היום
מאז פרוץ הלחימה בין רוסיה לאוקראינה בשנת ,2022
ִהגיעו ארצה יותר מ־ 40,000עולים ,ועשרות אלפים עוד בדרך.
ַ .1חּ ְפׂשּו במרשתת דוגמאות נוספות לקליטת עלייה בימינו.
.2מה משותף לעולים ש ִהגיעו לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ולעולים ש ַמגיעים אליה היום?
ּבַ ֲחרּו את ההיגדים המשותפים:
הארץ ענייה ולא יכולה לסייע בקליטתם. הם הגיעו לישראל כי היא הבית של העם היהודי.
בארץ נקבעה קצבת מזון לתושבים כדי שהמדינה תוכל לספק את צורכי כל העולים.
הם עזבו מאחוריהם עבודה ,שכנים ולפעמים גם משפחה. הם צריכים להסתגל לשפה ולתרבות שאינם מכירים.
יש מחסור במוסדות של המדינה (חינוך ,בריאות ועוד) הנחוצים לטיפול בכולם59 .
