Page 119 - 30322

‫פרק ‪8‬‬

‫קהות חושים‪ .‬אני חווה קהות חושים‪ ,‬ותחושה של נימול תוקפת את‬
‫רגליי ואת זרועותיי‪ .‬אני נחנקת‪ ,‬אני נמחצת מתחת למשהו‪ .‬העיניים‬
‫שלי נפקחות בחטף‪ ,‬ומוחי פועל בקדחתנות בניסיון להזכיר לי היכן‬
‫אני נמצאת ועם מי אני נמצאת‪ .‬ת׳יאו‪ ,‬אני אומרת לעצמי‪ ,‬ומייד‬
‫נרגעת‪ .‬ראשו מונח על כתפי‪ ,‬וניחוח של זיעה נקייה גודש את נחיריי‪.‬‬
‫אני לא מסוגלת לנשום‪ .‬״ת׳יאו‪,‬״ אני לוחשת‪ ,‬בעודי נושאת את מבטי‬
‫וקולטת שזרועותיי עדיין קשורות‪ .‬אני מכווצת את שריריי הפנימיים‪,‬‬
‫ומרגישה שהזין שלו שעכשיו רפוי עדיין קבור עמוק בתוכי‪ .‬״ת׳יאו‪,‬‬
‫תתעורר‪.‬״ אני סורקת את החדר בחיפוש אחר שעון‪ .‬מה השעה? אוי‪,‬‬

‫לא‪ .‬ג׳ס‪ .‬״ת׳יאו!״‬
‫הוא מיטלטל מעט בבהלה‪ ,‬ואז מוסיף ללחוץ אותי עוד קצת‬
‫לעומת המזרן‪ ,‬ואחר כך מתרומם קמעה באיטיות‪ .‬עיניים ישנוניות‬
‫מביטות בי וממצמצות במהירות‪ .‬״היי‪,‬״ הוא אומר בקול צרוד‪ ,‬נראה‬

‫מעט מבולבל‪.‬‬
‫״אתה צריך לשחרר אותי‪.‬״ אני מושכת ברצועות‪ ,‬מזכירה לו‬
‫שאני עדיין שבויה שלו‪ .‬״אני צריכה להתקשר לג׳ס‪ .‬היא ישנה בזמן‬

‫שיצאתי‪ .‬אני לא רוצה להדאיג אותה‪.‬״‬
‫״איפה הטלפון שלך?״ הוא מתחיל להתרומם‪ ,‬ואני מתחילה‬

‫להיאחז בהלה‪ .‬הוא לא מתכוון לשחרר אותי?‬
‫״בתיק היד שלי‪ ,‬בטרקלין‪,‬״ אני אומרת לו‪ ,‬ושואפת אוויר בחדות‬
‫בעת שהוא נחלץ מתוכי‪ ,‬וחלק מנוזל הזרע שלו מטפטף ומכסה את‬
‫החלק הפנימי של ירכיי‪ .‬״אבל אם תשחרר אותי‪ ,‬אוכל לגשת להביא‬

‫אותו‪.‬״‬
‫הוא מתעלם מדבריי ומתחיל להתרחק‪ ,‬ואני זוקפת את ראשי כדי‬
‫להסתכל ומתבוננת בגבו העירום בפליאה‪ .‬יצירת האומנות המעטרת‬
‫את עורו נפרשת לנגד עיניי שעה שהוא מותח את זרועותיו אל התקרה‪,‬‬