Page 121 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪121‬‬

‫מוכנה לדון בכך בעודי נתונה תחת השגחה קפדנית כל כך‪ .‬״איפה‬
‫את?״‬

‫״קייל ודני התקשרו‪ .‬אני מניחה שעכשיו‪ ,‬כשאני יודעת שאת‬
‫בחיים‪ ,‬אני יכולה להיפגש איתם‪.‬״ בוז נשמע בקולה‪ ,‬ואינני יכולה‬

‫להאשים אותה‪ .‬״תצטרפי אלינו‪ .‬אנחנו צריכות לדבר‪.‬״‬
‫״בסד —״ ת׳יאו מתחיל להניד אליי בראשו באיטיות‪ ,‬מודיע לי שזו‬
‫איננה התשובה הנכונה‪ .‬אני שולחת לעברו מבט שואל‪ ,‬והוא מרחיק‬

‫את הטלפון מאוזני‪ ,‬מתקדם לעברי ומקרב אליי את שפתיו‪.‬‬
‫״אנחנו לא מסיימים לפני שאני אומר שסיימנו‪,‬״ הוא לוחש‪,‬‬
‫ומעביר את שפתיו על שפתיי‪ .‬אני גונחת ברכות ושואפת את ניחוחו‬

‫הגברי‪.‬‬
‫״מה אני אמורה לומר?״‬
‫״תאמרי לה שתבלה ושתתקשרי אליה ברגע שתחזרי לבית המלון‪.‬״‬
‫הוא נסוג לאחור ומצמיד את הטלפון לאוזני‪.‬‬
‫אני מנסה להסדיר את נשימתי‪ ,‬כך שאוכל לדבר‪ .‬״אני אתקשר‬
‫אלייך כשאסיים‪,‬״ אני אומרת בקול צרוד‪ .‬״זה לא אמור לקחת הרבה‬

‫זמן‪.‬״‬
‫״אלוהים‪ ,‬איזי‪ .‬מה קורה איתך?״‬
‫״אני אתקשר אלייך‪,‬״ אני חוזרת ואומרת‪ ,‬בעודי מביטה בת׳יאו‪.‬‬
‫הוא מהנהן באישור ואומר ללא קול‪ ,‬סיימי את השיחה‪ .‬״נדבר אחר‬

‫כך‪,‬״ אני לוחשת‪.‬‬
‫״נדבר‪,‬״ משיבה ג׳ס בלהט‪ .‬״אה‪ ,‬איזי?״‬

‫״כן?״‬
‫״עד כמה הוא היה גדול?״‬
‫סומק עז פושט בלחיי‪ ,‬ות׳יאו מצחקק בהנאה‪ ,‬מטלטל את הטלפון‬
‫בסמוך לאוזני‪ .‬״את יכולה לענות‪,‬״ הוא הוגה בשפתיו ללא קול‪ .‬אני‬
‫מצמצמת אליו את מבטי‪ .‬אני מתקשה להאמין שאם היה לו זין קטן‬
‫הוא היה מוכן להיות חשוף כל כך‪.‬‬
‫״ככה ככה‪,‬״ אני משיבה‪.‬‬
‫ג׳ס נאנחת באכזבה‪ ,‬ועיניו של ת׳יאו נפערות בתדהמה‪ .‬הוא מנתק‬