Page 103 - Step and repeat document 1
P. 103
סדנות החתך .ההר כערש האומה 103
הווית החיים של עם ישראל בהר לא הייתה פשוטה .הם היו אנשי
עבודה שהיו תלויים בגשם ,דבר שיצר חקלאות עונתית התלויה בו.
חקלאות זו הולידה משמעות רוחנית ,וזו השתמרה עד היום ובאה לידי
ביטוי במטבעות לשון ,בקיום מסורות ,מנהגים ומצוות (מזוזה ,תפילין
ועוד) ובחגים (סוכות ,פסח ,שבועות) .כל חג נפתח בקידוש על היין6 ,
חיטה ,דגן – לחם ,גפן, המסמל את גידול הגפן.
תירוש – יין זית ,יצהר – שמן חשבתם פעם למה בשולחן השבת מדליקים נרות ,מברכים על החלה
ומקדשים על היין? פשוט מאוד ,כיוון שפרנסת בני ישראל התבססה על חקלאות בעל ,ובעיקר על גידול דגן,
תירוש ויצהר.
החיים בהר והתלות בגשם סייעו לבני ישראל לפתח
תפיסה דתית הרואה קשר בין כמות הגשמים לבין
השגחת האלוהים בהתאם לקיום מצוותיו.
בני ישראל הצליחו ליצור בהר חיים מרשימים
ומשמעותיים .עם זאת ,במהלך אלפיים שנה הם
הוגלו מהארץ לא אחת ,ורק מיעוט יהודי קטן נשאר
בהר .הכמיהה לחזור לארץ ישראל ,לירושלים ולבית
שלהם באה לידי ביטוי בכל פזורות הגולה בתפילה,
בפיוט ,באומנות ,בשירה ובציור .בבתי האנשים 7
ראיתי ציורים של קבר רחל ,של נוף הררי (ירושלים
אם אשכחך ירושלים...
הרים סביב לה) ,של הכותל ושל שבעת המינים .משוררים ,כמו יהודה הלוי ,כתבו שירי געגועים לארץ בכלל
ולירושלים בפרט .נוסעים שביקרו בארץ פרסמו יומני מסע מלאי התפעמות.
התהפוכות ההיסטוריות שעבר עם ישראל מאז נחרב בית המקדש
השני לא היו פשוטות .הן גרמו לשינויים בהרכבי האוכלוסיות
שגרו בהר .אוכלוסייה ערבית פלסטינית החלה להתיישב בו
באזור יהודה ושומרון .במלחמת ששת הימים ,חודש היישוב
היהודי בהר ,והוקמו עשרות יישובים יהודיים חדשים.
מציאות זו יוצרת היום מחלוקת בנוגע למקום בשני מישורים:
בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית ובין ימין ושמאל בחברה
הישראלית8 .
כעת ,אחרי ששמעתם את הסיפור על ההר ,השאלה הנשאלת היא היכן אתם משתלבים בסיפור .כיצד אתם
יכולים לתרום לחברה שבה אתם חיים .זכרו כי כדי להמשיך לחיות בחברה דמוקרטית ,חשוב שתשמרו על
דיון סובלני גם כאשר המחלוקת עמוקה .בני ישראל באו לכאן ,יצרו כאן חיים שלמים ומלאים .הם הניחו את
היסודות ,ובזכותם היינו לאומה מאוחדת – שמרו עליה!
