Page 117 - Step and repeat document 1
P. 117
חפץ a llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים `t
miigd xewn
נוֵֹג ַע ַהחוֹב ַההוּא ְ -בַּוַדּאי ִאסּוּר ָגּמוּר הוּאֶ .א ָלּא ֲא ִפלּוּ ִבּ ְס ָת ָמאְ ,וַגם
ֵאיֶננּוּ ְמ ַכֵוּן ְלַגלּוֹת) ,כג( ַרק ְבּ ִמ ְקֶרה ְל ַס ֵפּר ְל ַא ֵחר ְבּ ָלשׁוֹן ֶשֵׁיָּר ֶאה ִמְדּ ָבָריו
ֶשַׁדּ ְעתּוֹ ֵאיֶננּוּ נוֹ ָטה ָלֶזה ַגּם ַע ָתּהַ ,אֶ שׁ ֵאינוֹ ָיכוֹל ָלִריב ֲעבוּר ֶזה ִעם
ֲח ֵבָריו ַהִנּ ְשׁ ָאִריםַ ,גּם ֵכּן ִאסּוּר ָגּמוּר הוּא) ,וּ ְל ִפי )כד( ַדּ ַעת ַהָיּד ַה ְקּ ַטָנּה,
ֲא ִפלּוּ ִאם ְי ַס ֵפּר ְס ָתםֵ ,איֶ שַׁדּ ְעתּוֹ ָהָיה ִמ ְתּ ִח ָלּה ְל ָהֵקל ַעל אוֹתוֹ ְפּלוִֹני,
ְו ַא ַחר ָכָּ ע ְמדוּ ְל ִמ ְנָין ְו ָה ְלכוּ ָבּ ַתר ֻר ָבּאַ ,גּם ֵכּן ָאסוּר(.
miig min x`a
) .dxwna wx (bkוהטעם דלא מהני בזה התירא דיחשוב ,סוף כל סוף היה אחר כך הסכם מכל הקהל
דאפי תלתא ,לומר דכיון שהיו ג' החולקים נגד לחייבו ,ומה שזכוהו מתחלה ,דבר ידוע הוא שאין
ד' ,בודאי לבסוף יתגלה דעתם .דכד דייקת ,תמצא אדם יכול לכוין תיכף אל מטרת הענין וכנ"ל ,ואחר
שזה מקלקל בדיבורו ,יותר ממה שהיה מתגלה לו כך חזרו בהן אלו אנשי המעוט והסכימו כולם לנגדי.
לפלוני לבסוף מעצמו .דדבר ידוע הוא ,דבכל ענין מה שאין כן אם ישמע שגם עתה דעת היחידים עמו,
שצריך להתיישב בדבר ,כגון בעניני הדין ,ובעניני שאומרים שבעולה חייבוהו ,ואין דעתם נוחה בזה,
הנהגת העיר ,הרבה פעמים לא יוכל אדם יחידי אך אינם יכולים לריב עמהם ,בודאי יתעורר מדנים
לכוין בהבטה ראשונה במחשבתו ענין גמר הדבר ,בזה ,ויולד שנאה חזקה בלבו על השאר ,והוא
עד שיתקבצו דעות האדם זה בזה ,וכל אחד שומע רכילות גמורה.
dneשאין מספרים לו רק לאחר ,כבר ביררנו לקמן את דברי חבירו ,עד שעל ידי זה ,יתברר עצם הדבר
בהלכות רכילות )כלל ג' ס"ג( ,דאפילו לספר וענינו על דרך התכליתי לטוב לפי רובי הדעות ,כי
פלוני עשה עול לפלוני ,גם כן בכלל רכילות הוא. הם מסתמא מכוונים יותר להאמת מן המעוט ,ולכן
על דרך האמת ,צריכין שיכנעו המעוט להרוב
ויסכימו עמהם ,אחרי שהם רואים שרובי דעות ) .dphwd cid zrc itle (ckהוא מה שכתב בפרק
האדם אינם מסכימים לדבריהן.
ט' מהלכות דעות )דין י"ט( בענינא דאפי
תלתא ,דכל ההיתר דאפי תלתא הוא דוקא אם לא okeהוא הדין לענין זקן ממרא שנחלק עם חכמי
היו אלו השלשה והמספר מתחילה עסוקים באותו עירו ,צריך לעלות לירושלים ,ואם גם להם ספק,
ענין ,רק בא מעצמו לפני אלו השלשה ,ואמר כך וכך עומדים למנין והולכין בתר רוב ,ואם חזר לעירו
על שמעון ,אם כן מזה ראיה דנתרצה בדבר שיתגלה ועשה מעשה כהמיעוט ,היה חייב מיתה ,כמבואר
שמו לבסוף דחברך וכו' .אבל אם היו מתחילה כולם בסנהדרין )פ"ו ,(:כיון שראה שנפסק הדין ברוב
עסוקים באותו ענין ,וכל אחד הוצרך לומר דעתו
בזה הענין ,אף שמדעת אחד נשמע גנאי ]והוא הדין שלא כדבריו.
כל דדמי ליה ,כמו שביארנו כמה פעמים[ על איש
אחר ,אף על פי כן אסור להאחד מהשלשה לגלות okeהוא הענין בנידון דידן ,שתים רעות הוא עושה.
שם האומר ,דאין לנו שום ראיה דנתרצה בדבר ,עד אחד ,שאין לו להזכיר את דבריו הראשונים,
אחרי שראה שנפסק הדין ברוב שלא כדבריו וכמו
כאן לשונו. שביארנו ,ואין זה כי אם מעורר מדנים ומריבות בזה.
ועוד ,אם יתגלה לבסוף לבעל דין מעצמו ,על ידי
dneשכתבנו 'בין אם עמד' וכו' ,הוא כמו שמבואר הסברא דחברך וכו' ,שמיעוט הקהל הסכימו עמו
לקמן בהלכות רכילות כלל א' סעיף ה' ,עיין מתחילה ,רק שאחר כך נגמר הענין בין כולם
לחייבו ,לא יהיה לו שנאה כל כך על המחייבים ,שם.
