Page 149 - Step and repeat document 1
P. 149

‫חפץ ‪ c llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪biw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ַע ְצמוֹ ְל ַבד‪ְ ,‬כֵּדי ֶשׁ ֹלּא ִי ְצ ָטֵר‪ַ ‬א ַחר ָכּ‪ָ ‬לבוֹא ִליֵדי ֶהֵזּק ְו ִליֵדי )מד( ַמ ָצּה‬
                                           ‫וּ ְמִרי ָבה ְו ִחלּוּל ה'‪ַ ,‬חס ְו ָשׁלוֹם‪.‬‬

‫©`‪ִ K‬נְר ֶאה ִלי‪ֶ ,‬שׁ ָצִּרי‪ֶ ‬שׁיּוִֹדי ַע ְל ִמי ֶשׁשּׁוֹ ֵאל ֵמ ִאתּוֹ ָע ָליו‪ֶ ,‬שׁרוֹ ֶצה ַלֲעשׂוֹת‬
‫ִשׁדּוּ‪ִ ‬עמּוֹ אוֹ ָכּל ִע ְנְיֵני ִה ְשׁ ַתּ ְתּפוּת ְו ַכַנּ"ל‪ ,‬וּ ָבֶזה ֹלא ִי ְהֶיה ָע ָליו‬
‫שׁוּם ֲח ַשׁשׁ ִאסּוּר‪ֹ ,‬לא ִמ ְפֵּני ְשׁ ֵא ָלתוֹ‪ֶ ,‬שׁהוּא ֵאין ִמ ְת ַכֵּוּן ְלַגנּוֹתוֹ‪ַ ,‬רק‬
‫ְלטוֹ ַבת ַע ְצמוֹ ַכֲּא ֶשׁר ֵבּ ַאְרנוּ ] ַא‪ִ ‬יָזּ ֵהר ֶשׁ ֹלּא ַיֲא ִמין ֶאת ְתּשׁוּ ָבתוֹ ְבּ ַה ְח ָל ָטה‬
‫ִמ ְפֵּני ַק ָבּ ַלת ָלשׁוֹן ָהָרע‪ַ ,‬רק ֶדֶּר‪ֲ ‬ח ָשׁשׁ ְבּ ָע ְל ָמא ִל ְשׁ ֹמר ֶאת ַע ְצמוֹ[‪ְ ,‬וַגם‬
‫ֵאין לוֹ שׁוּם ִאסּוּר ִמ ְפֵּני ְתּשׁוּ ַבת ֲח ֵברוֹ‪ְ ,‬דֵּני ָמא ) ֶשׁ ֹנּא ַמר( ְדּ ָע ַבר ָבֶּזה ַעל‬
‫)ַוִיּ ְקָרא י"ט י"ד( " ִל ְפֵני ִעֵוּר ֹלא ִת ֵתּן ִמ ְכשׁוֹל"‪ִ ,‬כּי ַאף ִאם ְי ַס ֵפּר ָע ָליו ֲח ֵברוֹ‬
‫ֶאת ֹע ֶצם ְגּנוּתוֹ‪ֵ ,‬אין הוּא עוֹ ֶשׂה ָבֶּזה ִאסּוּר ַגּם ֵכּן‪ֵ ,‬כּיָון ֶשַׁגּם הוּא ֵאין‬
‫ִמ ְת ַכֵּוּן ִבּ ְתשׁוּ ָבתוֹ ְל ַס ֵפּר ְגּנוּתוֹ ֶשׁל ֲח ֵברוֹ‪ַ ,‬רק הוּא אוֹ ֵמר ָהֱא ֶמת ִבּ ְכֵדי‬
‫ְל ֵהי ִטיב ִעם ֶזה ַהשּׁוֹ ֵאל ֵמ ִאתּוֹ ֵע ָצה ְבּ ִע ְנָין ֶזה‪ַ ,‬כֲּא ֶשׁר ֵבּ ַאְרנוּ ְבּ ָמקוֹם‬
‫ַא ֵחר )ְר ִכילוּת ִציּוִּרים ס"א( ְדֶּזה ֻמ ָתּר ִמן ַהִדּין‪ַ .‬א‪ְ ‬מ ֹאד ִיָזּ ֵהר ֶשׁ ֹלּא ְלַגֵזּם‬
‫ֶאת ַהָדּ ָבר‪ ,‬יוֹ ֵתר ִמ ְכּ ִפי ֶשׁהוּא יוֵֹד ַע ֶאת ֵבּרוּר ַהָדּ ָבר‪ְ ,‬ועוֹד ֵאיֶזה ְפָּר ִטים‬

         ‫ַה ִנּ ְצָר ִכים ָלֶזה‪ְ ,‬ו ַעֵיּן ְלַק ָמּן ִבּ ְכ ָלל ט' ְבּ ִה ְלכוֹת ְר ִכילוּת ֵמ ִע ְנָין ֶזה‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .daixne dvn (cn‬וראיה לזה‪ ,‬ממה שאמרו נזכר בשום פוסק‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬דמותר‬

‫בשבועות )ל"ט‪ (:‬דאם רוצה לישבע‪ ,‬אומרים ונכון מאד לדרוש ולחקור לכתחלה‪ ,‬ואין בזה משום‬
                         ‫להם )במדבר ט"ז כ"ו(‪" :‬סורו נא מעל אהלי האנשים מביא את עצמו ללשה"ר‪.‬‬

‫הרשעים האלה"‪ ,‬וקפריך הגמרא‪' :‬בשלמא ההוא ‪ oi`e‬לדחות‪ ,‬דאימא פירוש הגמרא כפירוש הגהות‬

‫מיימוני )שבועות י"א אות ו'( הובא בבית יוסף‬  ‫דמשתבע איסורא קעביד אלא ההוא דמשביעו אמאי‪,‬‬

‫ומשני‪" ,‬שבועת ה' תהיה בין שניהם" מלמד שם‪ ,‬ובביאורי הגר"א )שם סכ"א סק"ע(‪ ,‬דכונת הגמרא‬

‫שהשבועה חלה על שניהם'‪ .‬והובא זה בחושן משפט היא דאין השבועה יוצאת מבין שניהם בלא עונש‪,‬‬

‫בסימן פ"ז ס"כ‪ .‬ועיין ברש"י שם שפירש‪' ,‬שלא דקדק דאם השבועה הוא שקר‪ ,‬העונש הוא על הנשבע‪ ,‬ואם‬

‫למסור ממונו ביד נאמן‪ ,‬ועל ידי זה בא לידי חילול משביעו לחנם‪ ,‬העונש הוא על המשביעו‪ .‬דזה אינו‪,‬‬

‫השם'‪ .‬הרי דמשמע מרש"י‪ ,‬דאפילו אם האמת עם דעד כאן לא מצינו‪ ,‬רק שלדבריהן אין נקרא רשע‬

‫המשביע‪ ,‬אפילו הכי הוא נקרא רשע‪ ,‬ונענש על זה‪ ,‬במה שלא דקדק אחריו מתחלה‪ ,‬ואין עליו עונש‬

‫על שלא דקדק מתחלה לידע אם הוא נאמן‪ .‬ומוכרח שבועה‪ ,‬אבל לא מצינו שיחלוקו על רש"י ולומר‬

‫דכונתו‪ ,‬דהיה לו לדרוש ולחקור אחרי מהותו של דאסור לחקור אחר זה לכתחלה‪ ,‬ולמה לנו לעשות‬

‫שותפו‪ ,‬אם איש נאמן הוא‪ ,‬ולא למהר ולהשתתף עמו‪ .‬ביניהם פלוגתא רחוקה‪.‬‬

‫דאין לומר דכונת רש"י דהיה לו למסור ממונו ביד מי ‪ cere‬דאם כן לא שבקת חיי לכל בריה‪ ,‬דאין סברא‬

‫שתכריח אותנו התורה להשתתף עם איש אשר‬        ‫שהוא מפורסם בעיר לאיש נאמן‪ ,‬שלא יצטרך לדרוש‬

‫ולחקור אחריו‪ ,‬דאם כן אם אין איש כזה באותו מקום‪ ,‬לא נדע מאתמול שלשום את מהותו‪ ,‬בלי דרישה‬

‫ישתנה הדין שלא יוכרז עליהם 'סורו נא' וכו'‪ .‬וזה לא וחקירה אחריו‪.‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154