Page 145 - Step and repeat document 1
P. 145
חפץ c llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים hw
miigd xewn
ְ .gכּ ֶשׁ ֵבּית ִדּין )לג( אוֹ ְמִרים ְל ָאָדם ִדּין ֶא ָחד ַבּ ֶמּה ֶשׁהוּא )לד( ְבּקוּם ַוֲע ֵשׂה,
ֵבּין ֶשׁהוּא ְדּ ָבִרים ֶשׁ ֵבּין ָאָדם ַל ָמּקוֹם אוֹ ְדּ ָבִרים ֶשׁ ֵבּין ָאָדם ַלֲח ֵברוֹ,
ְו ֵאינוֹ רוֹ ֶצה ְלַקֵיּם ְבּשׁוּם ֹא ֶפןְ ,ו ֵאין לוֹ ְתּשׁוּ ָבה ַבּ ֶמּה ֶשׁ ֵאינוֹ ְמַקֵיּםֻ ,מ ָתּר
miig min x`a
לאו גמור או עשה גמורה ,וכל שכן בהנ"ל סעיף ב' oci lry zeleerdy (` :onwlc 'i llkdn dlery
ג' וד' דמותר.
,envra oze` d`xi ,ryx `edy eipira mkqedולא
lrזה נשיב ,באמת דזה אינו דומה כלל לענינינו. על ידי שמיעה מאחרים ,אם לא שנתחזק בעיר לאיש
דטעם האיסור הוא משום שני דברים :א( אפשר רשע עבור השמועות הרעות שיוצאות עליו תמיד.
דלא ידע את חומר איסורו של דבר זה שעשה .ב(
אפילו אם אנו יודעים שידע שהוא אסור מן התורה, (aאם הם אינן דברים פשוטים כל כך כאכילת
אולי גבר יצרו עליו בשעת מעשה ,ועתה אפשר לבו דברים אסורים וכיוצא בזה ,רק מצד שהוכיח
מר לו על זה .לא כן הוא בדבר הנ"ל ,כי בודאי היו אותוm` dxezd ikxc it lr ahid opeaziy jixv ,
מודיעים להם חכמים ,שהיא עבירה במה שלא רצו
ללמד לאחרים ,שממעטים על ידי זה כבוד שמים .ezrca oiprd z` skiz hilgi `le ,oer zn`a `ed
וכמה דאיתא בגמרא שם .ו'גבר יצרו עליו' גם כן אין
שייך ,רק במה שעשה עוולה בבת אחת על ידי .`idy dnn xzei dleerd z` lcbi `ly (b
תגבורת היצר ,ואחר כך מתנחם על זה ועושה תשובה,
לא כן בדבר שנמשך ,שאינו רוצה לקיים דברי התורה, ,zlrezl oiekiy (cדהיינו ,כדי שיתרחקו בני אדם
תשובתו היא שיקיים .והרי שם אפילו לאחר שלא מדרך רשע ,כשישמעו שהבריות מגנות פועלי און,
יכלו האומנים מאלכסנדריא של מצרים ,גם כן לא גם אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה מדרכיו הרעים,
חזרו מדרכם הרעה ,והרי זה דומה למה שאמרו כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור זה .אבל לא
בברכות )י"ט' (.והני מילי וכו' אבל בממונא עד דמהדר יתכוין המספר ,להנות מהפגם ההוא שהוא נותן בו,
למריה' .ועל כן בודאי מצוה לגנותם ,ולגלות את
חטאם בעיני הכל ,כדי להבאיש בעלי עבירות בעיני ולא מצד שנאה שיש לו עליו ,רק מצד האמת.
בני אדם ,וכעין זה כתב רבינו יונה במאמר רי"ח. ,el sipgi eiptae `rpva ezepbl envr oinhi `ly (d
e`laeהכי ,הלא כתבו התוספות בבא מציעא )ס"ב(. רק כשיספר -יספר בפרסום ,אם לא שיש לו ממנו
ד"ה אי עשה תשובה וכו' ,דכיון שגילה דעתו אימה ,שיש לאל ידו להרע עמו ,או מפני חשש
שאינו חושש ללעז הבריות ,שוב אין אנו צריכין כלל מחלוקת ,מותר לגנותו בצנעא בפני כל אחד ואחד.
לחוש לזה .אך זה יש לדחות ,דהכא כיון שאנו עושין והכל יתכוין לשם שמים ,כדי להשניאו שלא ילמדו
מעשה בידים ,לספר גנותו ולרשום כנ"ל ,אפשר ממעשיו .ולענין אם צריך להוכיחו ,עיין לקמן בכלל
דאסור .אך הסברות הראשונות עיקר ,ועל פי אלו
י' בבאר מים חיים סעיף קטן ל'.
הדברים כתבתי כל הסעיף.
ler wxeta opixii` `l ,epkxvdy mihxtd el` lke
)zeyrl `ly eze` eev m` eli`c .dyre mewa (cl
,ixnbl eilrn miny zeklnחס ושלום ,רק
xvid zxeabz zngn xyt` ,df lr xare דאינו נזהר מעבירה אחת שמפורסם בישראל לאיסור,
e` xzqa did xary dn m` wx ielz didie ,l"pke וכנ"ל.
,`iqdxtaדרבינו יונה קאמר במאמר רט"ו 'אם עבר ) .mc`l mixne` (blמשום דלכאורה קשה מאד,
על דברי תורה בסתר' ,עיין שם. על מה שהשרשנו בכמה מקומות בשם הראשונים,
דלשון הרע שבין אדם למקום ,אסור אפילו על אמת,
ממה שאמרו ביומא )ל"ח (.במשנה' :ואלו לגנאי וכו',
על הראשונים נאמר )משלי י' ז'( "זכר צדיק לברכה"
ועל אלו נאמר "ושם רשעים ירקב"' .הרי דמצוה
לגנות הרשעים עבור פעולותיהן הרעות ,ושם לא היה